לעיתים זה לא שאתה נהיה שמן יותר, אלא שפתח דלת הכניסה נהיה משום מה צר יותר..
ואז כדאי שלא תעבור דרכו...
המחשבה ותשומת הלב הן שעושות את ההבדל הקטן..
שים לב לאן שאתה הולך, כי לא בכוונה אתה עלול להגיע בדיוק למן שומקום.
נסה לא לשבת על הקוצים
א. זה הורג אותם לגמרי
ב. מישהו בונה עליהם אולי את ארוחת הצהריים הבאה שלו
ג. ומי שלא טעם מחית דרדרים מוקרמת בשמש-יער חורפית מוגשת קרה או חמה, לא טעם מחית מימיו!
לי תמיד תנו לשתות תה חלט לחלוטין. הוא הרבה יותר טעים מהכמעט כמעט תה. החלוטיני- נותן עוד משהו בזיכרון והכמעטיני- כמעט כלום.
גם בעח' פואי וקשוח זקוק לחיבה ולידידות. נמרור גדול זקוק לחיבה לא פחות מגורון קטן.
ונמרור, אם מלטפים אותו, לא עושה: "גרר..גרר.."? עושה, ועוד איך עושה!
אי אפשר לפתח שיחת נפש מלב אל לב אם בן שיחתך נעלם לך באמצע המשפט, כי קצת קשה לשפוך את ליבך לפני חצי זנבו המתרחק של ידידך.
דב עם מח קטן מאוד חושב לפעמים על כלמיני דברים ברורים, ואז הוא משלה שדברים הנראים מאוד ברורים בראש- משתנים מאוד לאחר שהם פורצים החוצה ומגיעים לאנשים אחרים.
הדרך הכי אמיצה לחיה קטנה שלא לפחד, היא לרעוד מבפנים בלב.
אין איש שלא ירגיש בשמיים אם יש לו בלון
אם האיש שאתה פונה אליו לא עושה רושם שהוא מבין או קולט מה אתה רוצה מהחיים שלו- אל תילחץ.
יכול להיות שסתם תקועה לו חתיכת צמר גפן באוזן
זה לא פשוט להיות אמיץ כשאתה בעצם חיה קטנטנה. -חזרזיר-
אינך יכול לשבת בפינת העיר ולהמתין למישהו שיבוא לבקר אותך. אתה חייב מפעם לפעם ללכת אליהם.
לאכול דבש הוא אחד מן הדברים היותר מענגים, אבל קיימת שנייה, ממש לפני שאתה מתחיל לאכול, שהיא עוד יותר מרנינה מהליקוק עצמו.
לפני 15 שנים. 17 באוקטובר 2009 בשעה 15:17