לפני 14 שנים. 9 בפברואר 2010 בשעה 20:31
מנסה להבין, באיזה שלב הפך האינטרנט והבלוגים בפרט לפגישות עם הפסיכולוג.
אני רואה וקוראת דברים, תחושות של אנשים.
כאלו שמבקשים עזרה,
כאלו שמבקשים לפרוק.
ואני מנסה להבין,
שאדם חושף בפני כל את חוויות הילדות שלו.
מקרה ששינה את חייו.
טריגרים למינהם,
ושם את כל הקלפים על השולחן למי שרק מוכן לקרוא
ויותר גרוע, למי שרק רוצה לייעץ או להגיב
תגובה או ייעוץ לא ענייני בטראומות או חוויות גדולות שכאלו בחיי אדם יכולות לפגוע יותר ואפילו לרסק נפש
אומנם, לאיטרנט יותר המון מעלות אבל עם זאת, המון מגרעות.
"העולם בכיאלו" שהוא מספק, אשליה.
הקלות הבלתי נסבלת לאנרכיה
הקלות הבלתי נסבלת לפשע
באמת שמנסה להבין, מאיזה סיבה אנשים מוכנים לקחת את הסיכון הזה..