בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הגיגים, הרהורים ומחשבות

שלי
לפני 7 שנים. 16 במרץ 2017 בשעה 9:22

מי ממנה שופטים לבית המשפט, בית המשפט של החיים.

מי ממנה אותך לבקר ולשפוט אחרים.

למה את/ה לא מסוגל/ת לכתוב את דעותייך , מחשבותייך, תבונות חייך ללא טריגר מאחרים.

להביע את האמת הפנימית שלך בלי קשר לאמת של אחרים.

 

לצערנו רוב הציבור חי בחייהם של אחרים.

יצר המציצנות, הביקורת, האני מעל כולם...

תרבות הריאלטי של לא משנה מה מתבשל בסיר (והכוונה לא לתוכנית מסויימת), מה קורה בין האנשים הרבה יותר "מעניין",

הוא אמר לה, היא אמרה לו, הוא ליכלך מאחורי הגב, היא סיפרה לה...

 

יש דברים שנכתבים בשביל ליצר מהומה, לגרור תגובה, חיובית או שלילית.

טוקבקים נהייו דרך החיים.

ולרוב בצורה השלילית של התגובה.

עד מתי נמשיך לאכול את החרא הזה ולא נקיא את התרבות העלובה הזו מתוכנו...

יהיו כאלו שיראו פוסט זה כביקורת על אחרים,

ומי שיבחר כך .. זו בעיה שלו,

ואולי הפוסל במומו נפסל.

וכולנו חוטאים לעיתים בביקורת על אחרים, השאלה אם זו דרך החיים שבה אנו הולכים.

 

אז מי מינה את מי לשופט עליון בבית המשפט של החיים.

לפני 7 שנים. 13 במרץ 2017 בשעה 14:35

מתי אנחנו כותבים

כשיש מוזה

או הארה ריגעית

מה ההבדל בין שתי הגישות

שתי הכתיבות

 

כמובן שהארה יכולה להגיע ממפגש מסוים

אירוע שקרה או שיקרה

תובנה שהתפתחה לה

מסיבה כזו או אחרת

 

מוזה מהיכן היא מגיעה

מהבטן הלב והנשמה

שלפתע מקבלת זעזוע

שמוביל לכתיבה

 

המוזה יכולה להיות מרגש כזה או אחר

פעם מחיוב

ולעיתים משלילה

מרגש חם אוהב

או כעס מתפרץ

 

אז האם המוזה מובילה להארה

או שההארה מביאה איתה את המוזה

פעם למעלה ופעם למטה

גלגל שמסתובב

ועיתו העט כותב

 

אז מה מביא את הכתיבה

מוזה או הארה

 

חומר למחשבה

להארה או למוזה

לפני 7 שנים. 9 במרץ 2017 בשעה 11:38

לכתוב את עצמי או לכתוב אותכם

להתנגח בכם
או להתעלם
להגיב בכתיבה על כתיבה אחרת
או לכתוב את מה שדעתי אומרת
לכתוב תגובה
או לכתוב רעיון ומחשבה

להמציא את עצמי
או להמציא אתכם
להיות אמיתי מול המראה
או להתעסק בדמותכם הנשקפת ממנה בחזרה

לחרחר ריב או ויכוח
או להיות אמיתי לכתיבה שלי

למה התחלנו לרשום בבלוג
עבורי או עבורכם
לקבל יחס ולייקים
או לפרוק מחשבות ותהיות

נכון שהבלוג ציבורי
ולעיתים כותבים ע"מ ליצור משהו בצד השני
וזה עוד כלי להביע את עצמי (עצמכם)
וכשהוא ציבורי כן פותח את האופציה להגיב

וכמובן שזכותו של כל אחד
לבחור האם
לכתוב את עצמי או לכתוב את האחרים

סתם מחשבה
כל הנאמר נאמר מתוך הרהור פנימי
שבטעות יצא לכתיבה בבלוג ציבורי

חג שמח

לפני 7 שנים. 2 במרץ 2017 בשעה 12:21

במה נבחר

או במה ניבחר

המטרה סומנה 

והיעד נבחר

מצידנו

אבל מה קורה מצידה השני של הבחירה

האם היא תהיה הדדית

או שמא זו בחירה 

חד צדדית

 

אם זה החלק הקל

הבחירה הדדית

והכל מושלם (או שלא)

הרצון הדדי

והמציאות הסתדרה לה

כמו הבחירה

ואז נותר לברר האם היא 

נכונה או שמא שגויה

אבל יש את הבסיס להתחלה

 

או ששמא הבחירה היא חד צדדית

ואז מתחילה המלחמה

הפנימית והחיצונית

מלחמת שיכנוע או הפנמה

הויכוח האישי מול הויכוח הדו צדדי

האם נצליח להעביר את הצד השני לצידנו

או שנשאר רק עם עצמנו

במלחמת השרדות והפנמה אישית

שמה שרצוי לנו למעשה אינו מצוי

אם הוא קרוב או רחוק

זה לא משנה את המציאות

 

קרוב רחוק

פיזי או נפשי

איפה הדברים עומדים

מצוי (או לא מצוי) מול רצוי (או לא רצוי)

 

 

לפני 7 שנים. 2 במרץ 2017 בשעה 8:10

קרוב רחוק

פיזי או נפשי

איפה הדברים עומדים

מצוי (או לא מצוי) או רצוי (או לא רצוי)

 

לעיתים אנחנו מוצאים את עצמנו

חושבים ומתלבטים

האם הקרוב המצוי

הוא באמת מה שרצוי

מה שאנחנו רוצים ושואפים אליו

או למעשה זה משהו שהוא כברירת מחדל והתפשרות

 

והאם הרחוק

זה מה שמתאים לנו

אבל הוא לא מצוי

מאילוץ כזה או אחר

וכמה שנרצה זו תהיה מערכה אבודה

וכמה שנרצה

והתחושות יגידו שכן

וכאשר המחשבה וההגיון יתחילו לעבוד ונבין

שהרחוק הוא בעצם לא יכול להיות מושג

 

ונחזור שוב להתבונן בקרוב

להתפשר

ולתת לקרב

בין המצוי לרצוי לחזור שוב למערכה

 

אז במה נבחר

ולאיזה צד נלך

ובמה בסופו של יום נבחר...

 

 

לפני 7 שנים. 15 בפברואר 2017 בשעה 12:14

 

דבק מהיר

3 שניות

לא צריך הכנות מיוחדות

מורחים וזה נדבק

לא מכירים

לא שואלים

נדבק מהר

נגמר מהר

 

דבק מגע

צריך הכנה

הכנת השטח

הכרת צד אחד את השני

מריחה .. המתנה..

ואז להצמיד

להשאר דבקים זמן מה

להרגיש אחד את השני

ולהשאר דבוקים יחד לשנה

 

אז מה עדיף..

דבק מהיר או דבק מגע

לפני 7 שנים. 6 בפברואר 2017 בשעה 6:48

עכשיו 

שזה סופי

ותיבת האוצר ננעלה לעד

והמפתח שלא היה אצלי ביד

אלא תמיד קשור לתיבה

ומוחבא

מעל לשנה

עם הפוגה

והרבה סבלנות והמתנה

אומנם היה קרוב להשגה

עד שהבחירה נעשתה

מסיבות כאלו ואחרות

והמפתח הועבר לגורם שלישי

ועכשיו גם לאחר

ובזה זה מסתיים

לא יהיה המשך לקפה

גם לא נס או הפוך....

ורק השחור בוץ נשאר

ועולה השאלה

האם ממשיכים לנקוש על התיבה

ולהקשיב מבחוץ

לקולות והמילים

שממנה נובעים

אפילו שהם מכאיבים

או שהבחירה הנכונה

לאחל בהצלחה

ולשמור על דממה...

לפני 7 שנים. 11 בינואר 2017 בשעה 12:40

...

לפני 7 שנים. 10 בינואר 2017 בשעה 18:53

פגישת קפה

מבט בעיניים

כמעט חודשיים אחרי

ליתר דיוק

חודש ושלושה שבועות

נפגשנו להחזיר חובות

חיבוק ונשיקה במפגש

חיוך חצי מבויש חצי מרוגש

מתיישבים ומזמינים

אחד נס על חלב

ואחד הפוך

יושבים מביטים

מפטפטים על הא ודא

העיניים מחליפות מבטים

ומאחוריהן נשקף מבט שונה

ממהות השיחה שברקע קולחת

ואחד מנסה לקרוא את השניה

והשניה מנסה לקרוא את האחד 

האם זה האחד בשבילה 

האם היא תקבל אותו עבורה

 

מדברים מקשקשים

ולקראת סוף הקפה

האצבעות מרפרפות 

אחת ביד השניה

מלטפות בחשאי

מרגישות ... 

והמחשבות... 

ונפרדים בתקווה שלא לעוד חודשיים 

אלא הרבה יותר מוקדם מכך

שוב ל"קפה" משותף

חיבוק ונשיקה על הלחי 

ודפיקות הלב והנשימות מורגשות

 

שעון החול מתחיל שוב לעבוד 

מי יודע מתי יתהפך שוב

והספירה תתאפס ותתחיל מחדש 

עד לפגישה הבאה 

אם בכלל.... 

לפני 7 שנים. 9 בינואר 2017 בשעה 10:55

סבלנות 

קור רוח

איפוק

ושליטה עצמית

כמה זמן להמתין

למענה או תגובה

חיובית או שלילית

לפעמים יש גלים

וויברציות חיוביות

ואחריהן מגיע שוב שקט של כמה ימים

ואז מופיעות המילים

מבעד למסך

ונראה ששוב נשברו הכלים

וכל הגלים מהחוף נסוגים

ושוב נשאר לבד על חוף המבטחים

קצת כמו מילות השיר 

"גל רודף גל ונשבר
גם אתה לפעמים
יום רודף יום
ונגמר
גם אתה לפעמים

לפעמים הים שקט ואין גלים
גם אתה לפעמים
ומחר תזרח השמש מבעד לעננים
ותרגיש יותר טוב
תרגיש חמים"