הגיגים, הרהורים ומחשבות

עכשיו 

שזה סופי

ותיבת האוצר ננעלה לעד

והמפתח שלא היה אצלי ביד

אלא תמיד קשור לתיבה

ומוחבא

מעל לשנה

עם הפוגה

והרבה סבלנות והמתנה

אומנם היה קרוב להשגה

עד שהבחירה נעשתה

מסיבות כאלו ואחרות

והמפתח הועבר לגורם שלישי

ועכשיו גם לאחר

ובזה זה מסתיים

לא יהיה המשך לקפה

גם לא נס או הפוך....

ורק השחור בוץ נשאר

ועולה השאלה

האם ממשיכים לנקוש על התיבה

ולהקשיב מבחוץ

לקולות והמילים

שממנה נובעים

אפילו שהם מכאיבים

או שהבחירה הנכונה

לאחל בהצלחה

ולשמור על דממה...