לפני 16 שנים. 9 במרץ 2008 בשעה 10:57
משום מה הוא לא ממהר שניפגש טקס החלפת התמונות עבר טוב תמיד בבוקר שיחה קצרה ברכות ליום חדש,ולפנות ערב שיחה שמספרים קצת על מה שהיה היום
אך אני תמיד מחכה לשיחות לתוך הלילה שם דרך קווי הטלפון הוא נכנס לתוכי בדרכים שלא ידעתי שאפשר וקיימות זה כאילו הוא מכיר כל חלק ממני פיזית ונפשית לוחץ על כפתורים עלומים
לפעמים אני מטפסת על עץ גבוה מידי והוא ביד בטוחה ולשון חודרת מניח לי סולם ואוחז אותו בידיו שיהיה לי בטוח ונוח לרדת