כתר ומלכות עולם

מצידו השני של המראה –

ועכשיו אני, שניצבת מולך. רואה אותך, בגופך הערום.
שדייך שעודם ניצבות לפנייך מהוות לי פתיחות, פתיחות אל שדיי שניצבות לפניי.

כורעת ברך אני לפנייך אשה, אהובה ומסורה, שניצבת לפניי כמראה.
בהתגלמות אשה שקורנת ומעניקה כמטען החיים.
בהסתכלות אל ענייך רואים מבט של מישהי אחרת, מפעם.
מעוטרת בגדי כותנה בצבעי אדמה. שיערך שופע על גופך. תלתלייך הוד והדר.
בעוצמת הפשטות,הרוך והטבעיות מכל, כמו אלה שמכילה כל דבר.
תנועותייך מגיעות מתוך התחברותן אל אמא אדמה.
ורוחות החיות רצוא ושוב נושבות אל סחר-חורייך. משרה בי ביטחון ומקום להערצת האחד.

חייתיות, יצירתיות, חושניות, יצריות ואיתנות.

ביום שבו אתקרב ואהיה בנגיעה עמך, מבחינתי השמיים הם באמת אינם הגבול.

והאדמה לא באמת תהיינה קיימת אולי רק עבור הגשמיות.

אוהבת

הצד השני שמול המראה.