כל חיי אני תלמידה של החיים. רואה, שומעת, לומדת, חווה לטוב ולרע ומפנימה. לרוב אני מנסה לא לחזור על טעויות של העבר אבל לפעמים כנראה שלא הייתי ערנית מספיק באותו שיעור.
יותר מכל שנה שהיה עד כו, השנה האחרונה לימד אותי הכי הרבה דברים.
למדתי ששום דבר לא מובן מאליו. אנשים שהיו בחיים שלך יכולים פתאום לעלם וזהו....לא נשאר כלום חוץ מהזיכרונות.
אופי הוא להיות ממוקדת ולתכנן כל דבר עד הפריט האחרון, אינני ספונטאנית.
כל החיים תמיד הסתכלתי לעתיד ונשארתי ממוקדת על המטרה.
מה אני יגיד לכם, מטרות משתנות וגם האנשים שהיית בטוח יהו שם איתך לתמיד.
עשיתי עם עצמי המון הסתכלות פנימית והבנתי שתמיד גזלתי מעצמי את הכאן ועכשיו. מרוב שמבטי היה לעתיד לא יכולתי להנות מכל הרגעים הקטינים של אושר של ה"עכשיו". מה עוד שהעבר גם גזל לא מאת מהיופי של רגעים קסומים.
כבר חצי שנה ששיניתי את התפוס המגונה הזה.
כל בוקר אני קמה ומתרגשת לקראת יום חדש מלא חוויות חדשות שאפילו אולי בקצת יגעו לי בנפש. בלילה אני הולכת לישון עם המשפט שכל יום שעובר לא חוזר.
חוויתי לא מאת עובדן בשנה האחרונה, נאלצתי להפרד מענשים מאוד חשובים לי בחיים.
אני בחרתי לא לשקוע ולא לוותר. למצוא את יופי ואת הטוב בכל דבר.
להכניס אנשים חדשים לחיים ולהיות שם איתם כל יום.
אני לא יודעת לכמה זמן, או לאן נגיע אבל הכאן ועכשיו כל כך מתוק. כל כך טהור ומלא הנאה.
רק מי שרואי ורואה מי ומה שאני איתי. אני לא צריכה לתעקש יותר ולא להוכירח כלום לאף אחד....חוץ לעצמי.
שיניתי גישה וכל נהיה כל פשוט. את האושר והנאה שלי אני מוצאת בדברים הכי קטנים ובנאלים.
כל קשר שיש לי לא חתום על חוזה של 10 שנים קדימה, מקסימום עד ליום למחוראת. אני איתם בלב ובנפש בלי מעצורים ובלי פחדים....נטו כל כולי כמו שאני.
יש לי מלאך בשמיים שתמיד רצתה שיהיה לי טוב ושאני יהיה מאושרת. שהיא הייתה כאן לרוב נאבקתי והלכתי בדרך שלי. עכשיו מהמקום ההוא היא מסדרת את הכל שולחת אלי אנשים מדהימם שאוהבים אותי.
הכאן ועכשיו מקום מדהים, ממליצה לכולם לבקר שם לפעמים.
