לפני 9 שנים. 7 באוגוסט 2015 בשעה 0:32
אני מתגעגעת אליו למרות שאני בכלל לא אמורה, לא איך שזה נגמר.
אני מתגעגעת אליו ועדיין אוהבת, אולי זה שאריות של הורמונים?
אני מחפשת תירוצים, ואולי אני פשוט לא מפרגנת לעצמי או ללב שלי לקחת את הזמן שדרוש לו כדי להגיד שלום לכל מה שצריך להגיד לו שלום.
חלום הוא משאלת קסם, ואני חולמת.
וברגעים שלפני שינה אני בוכה, את הגעגוע או החוסר. ואת זה שאני שונאת להתגעגע אליו אני רוצה לשנוא אותו או לפחות לא לאהוב כל כך. לא לאהוב בצורה שבה אני אוהבת, אבל אני לא חולמת עליו בכלל. נחמות פרוטות.
הייתי רוצה לא לכאוב את כל הכאב הזה. לדלג על השלבים האלה שבהם צריך להגיד שלום. לתקוות וחלומות לעתיד שהיה יכול להיות. לתינוקות מתים.