בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני, והחיים המעניינים שלי

אף פעם לא שוכחים את הפעם הראשונה. פשוט יש כל כך הרבה שהחלטתי לתעד (Extreme).

סתם בלוג על החיים שלי, כדי שאני לא אשכח כשאהיה זקן.
הבלוג הוא היומן שלי. כל מה שכתוב קרה כמו שהוא כתוב ובלי הגזמות או המצאות.
הסיפורים היחידים מתויגים כ"Story Time" ולא נכתבו על ידי. אין הרבה כאלה.
לפני 3 שנים. 26 בדצמבר 2020 בשעה 15:58

מאד חשוב לשמור על התנהגות נאותה, בייחוד עם לקוחות. אנשים שלא מצליחים לעשות את זה צריכים להתבייש בעצמם, כמו שאת התביישת אותו יום - ובצדק. זה היה חכם מצידך לחפש מישהו שיעניש אותך על זה. זה יעשה אותך טובה יותר.

אבל אני מקבל תחושה מוזרה מהדיווחים שלך לאחרונה… אני מדמיין את זה? אני מניח ש-8 ימים של משימת הכתיבה המטריחה הזאת שתלויה לך מעל הראש בנוסף ללהגיע לעבודה כל יום חצי שעה מוקדם בלי סיבה והדיווחים האלה שאת שונאת כל כך ועוד לדעת שאת בקושי בחצי הדרך וכמה עוד יש לך לעשות.. זה מתחיל להציק לך? בגלל את לא מוקירה התודה על החינוך שאת מקבלת כמו שמצופה ממך? בגלל זה אני מרגיש… אטיטוד?

לא, לא. את לא תעשי את זה. נכון? כי אם היית עושה את זה, הייתי מפרש את זה בתור זה שאת לא מפנימה את העונש שלך. הייתי רואה את זה כאילו את לא לגמרי מקבלת אותו, שאת ממורמרת, נוטרת טינה. זה לא מרגיש לי נכון עבור מישהי שמקבלת חינוך. עונשים צריכים לשאת בחן, את לא חושבת? זה קשה, אני יודע. את צריכה גם להתמודד עם העונש הנורא הזה, גם הדיווחים המתישים האלה יום אחרי יום אחרי *וגם* לשאת את כל זה בחן? קשוח. אני ממש שמח שאני לא במקומך.

מצד שני, אני לא התנהגתי בגסות ללקוחות שלי. את עשית את זה. אני לא מילמלתי דברים מגעילים מאחורי הגב של האנשים שמשלמים לי לשרת. לי לא היה אטיטוד כזה במשך יום שלם עד שהייתי צריך לקבל עליו עונש כל כך נורא.

אנחנו לא אותו הדבר אני ואת. אני זה שמעניש אותך, ואת זו שצריכה ללמוד לקח. בין אם את חושבת שלמדת אותו כבר ואת לא צריכה עוד או לא זה לא רלוונטי. את יודעת למה? כי את לא זאת שמלמדת פה את הלקח - את זו שצריכה ללמוד אותו.

אז מה את אומרת שאולי נעבוד על האטיטוד הזה קצת? אני יודע שמחר כריסמס בשבילך. אני מתפתה לגרום לך לבלות את היום הזה לבד בחדר במקום להיות עם משפחה, עם הקוקיות שלך, כותבת שורות משעממות אחת אחרי השניה במשך כמה שעות. בשקט מוחלט. בלי הסחות דעת או מוזיקה או רעשים ברקע. שורות שלא יחשבו לטובת ה-650 שאת כבר צריכה לכתוב כי אלה שורות שאמורות ללמד אותך לקח אחר לגמרי - לקח על זה שצריך לקבל עונשים בחיוך.

לא יודע. אני קשוח איתך מדי?אני אפילו לא יודע מה תיכננת לכריסמס, מה אני הולך להרוס לך. האמת אני אפילו לא יודע אם זה ריאלי.

אולי פשוט נוסיף מאה-מאתיים שורות לסה”כ הכללי שאת צריכה לכתוב? עוד 10+ שעות של כתיבה ללמד אותך?
לא יודע. אולי אני קשוח מדי שוב.
תגידי לי משהו, את פתוחה לללמוד? את מוכנה לקבל את העונש שלך - באמת לקבל אותו - ולהתנהג בצורה נעימה ומכבדת בלי האטיטוד הזה? אחרי הכל, לשאת את העונש שלך בחן זה חלק מהעונש. זה מראה שאת לומדת ומפנימה.

אולי זה יכול להספיק? רק להזהיר אותך?

את חושבת שאת מסוגלת ללמוד עם רק אזהרה, אלכס?

תראו איזה יפה היא מתנהגת:

אלכס מתנהגת יפה

charley - עונש כתיבה גורם להפנים את המסר.
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י