בכמה ימים ששיחקנו קרו עוד כמה דברים שלא הזכרתי כמו:
- היא קנתה כוסות פלסטיק של ילדים והכריחה אותי לשתות רק מהן
- היא קנתה בוולא מארט פיג'מה של ילדים במידה גדולה בשבילי
- היא קנתה משקפי צלילה וסותם אף כדי שהיא תוכל לעשות יותר ביזאר ואני לא אחנק, גם קנתה כיסא קטן פלסטיק נמוך במטרה לעשות בו חור כמו אסלה
היו כמה דברים שלא עבדו בגלל הבדלי תרבויות כמו:
- היא דרשה באיזה שלב שאקרא לה בשם המשפחה שלה במבנה "גברת מ.." אבל באנגלית כמובן: ..Miss M. בעברית זה נשמע רע, באנגלית זה נשמע טוב, אבל עדיין לא עושה את העבודה - בגלל שכשאתה ילד שבארה"ב אז אתה פונה לכל המורות בבית הספר בשם המשפחה וגם מחוץ לבית הספר - לכל המבוגרים בכלל. בגלל שאצלנו זה לא ככה, זה לא החזיר אותי אחורה ולא הרגשתי מזה כלום אז הפסקנו את זה.
- היא הודיעה לי שאסור לי להתסכל לה בעיניים יותר. ובתור המזרח-תיכוני שאני, גיליתי שאני לא מסוגל לדבר כמעט בכלל וליזום שיחה בכלל לא. זה הביא לסיטואציות די משעממות עד שסיפרתי לה על זה והיא נתנה לי ספנקינג והסירה את המגבלות.
וכמה דברים שלא קרו אבל היו בהכנה כמו:
- היא ניסתה למצוא לי בייביסיטר ולצאת לדייט. היא חיפשה בייביסיטריות וראיינה כמה שלא הרגישו בנוח עם זה. היא מצאה אחת שלא נרתעה מהגיל שלי כשהיא אמרה לה שיש לי בעיה בראש ואני חושב שאני ילד וצריך להתנהג אלי בהתאם, אבל בסוף התקפלה גם כן.
אבל אז הגיענו בעיות בעבודה שלא היה אפשר להתעלם מהם ורבנו ונאלצנו להפסיק את המשחק. וכך נגמר הפרק הזה, אמנם נמשך רק כמה ימים אבל היה אחד מהאינטנסיביים ביותר שחוויתי.