אני, והחיים המעניינים שלי

"היום אתה לא גומר"

אני יודע שלהרבה נשלטים זו מציאות רגילה ויומיומית, אבל זה די קיצוני בשבילי.

"אתה לא גומר, ולא משנה מה תעשה"

וניסיתי, באמת שניסיתי. שוחד, עצבים, תחנונים הכל. ב7 בבוקר דניאל באה לאסוף אותי. אני צריך לעשות נסיעה להביא את האוטו שהתקלקל מחור כלשהו. כבר 3 לפחות בוקר, אני קצת שיכור ומאד מאד חרמן.

היא נכנסה למיטה. נשכבתי לידה והבאתי ביד עוד קצת, והתחננתי. "אתה סתם אוהב לעשות את זה לעצמך, הא? אתה לא גומר"

שכבתי שם במיטה, היא כבר ישנה ואני לא נרדם בכלל. אני מתחיל להכיר במציאות הזאת, עוד מביא קצת ביד וחרמן לגמרי. ואז אני מבקש שוב, ושומע "לא" שוב. ואז אני פתאום מתמסר לזה, ואומר לה "אולי את צריכה לתקוע לי פלאג בתחת לשאר הלילה". באנגלית זה פלאג זה לא רק שם עצם, אלא גם פועל. ככה: Maybe you should plug me for the rest of the night.

היא שמעה את זה וחייכה. היא אוהבת שאני מכניס את עצמי לסיטואציות שאני הולך להתחרט עליהן, והיא תמיד שמחה לספק את הסחורה. 

אחר כמה דקות עם הפלאג אני רוצה אותו בחוץ. היא לא מוכנה לשמוע מזה. "אתה רצית לשארית הלילה, אז זה בפנים לשארית הלילה. היית חרמן ועכשיו תסבול".

ויתרתי על השינה אחרי כמה זמן. הלכתי לסלון וגלשתי באינטרנט. חרמן, עם פלאג עד הבוקר.

לקראת 7 היא הרשתה לי להוציא אותו ולהתארגן. יצאתי מהבית לאסוף את הרכב המחורבן הזה עייף, חרמן וטוב לב.