לאורך הזמן קראתי כלמיני דברים שקשורים למשחק פומבי שאנשים עשו בכלמיני פורומים.
כמו פורום אחד של “אמת או חובה”, הייתה משימה לרשום על פתק כותרת “דברים לעשות” ולהכין רשימה של לפחות 5 דברים משפילים על פתק שהיית רוצה לעשות כמו “להביא ביד בזמן שאני בטלפון עם חבר” “ללבוש חזיה כל היום” “לצלם תמונות עירום ביער” “ללבוש פלאג לעבודה” “לנהוג ערום לקניון”, וכו’. אחרי שהרשימה מוכנה יש לסמן וי ליד שני הראשונים ולהשאיר את הפתק במקום שמישהו ימצא אותו כמו פאב או אוטובוס (לוודא שאין ילדים) ולחכות שמישהו ימצא את זה כדי לראות את התגובה (או לעזוב ולחזור אחר כך לראות אם מישהו מצא את זה)
.
במקום אחר קראתי על בחור שסיפר שחברה שלו הייתה נוהגת לשדרה בלילה, חונה, ואז נועלת אותו מחוץ לרכב ערום. בשביל להיכנס חזרה הוא היה צריך לרוץ לעץ, לגעת בו ולחזור חזרה. ואז שוב עד העץ השני. והשלישי. עד לאיזה מספר שהיא הייתה אומרת. הוא סיפרה על פעם שהיא גרמה לו לרוץ את כל השדרה עד לעץ ה-13 שהיה מהצד השני של הכביש הראשי. הוא מתאר את כל מה שעבר עליו וכשהוא חזרה היא ישנה באוטו. אחרי שהיא נתנה לו להיכנס היא לקחה אותו מתחת לאיזה גשר, השאירה אותו ערום ונסעה הביתה. הוא היה צריך לחזור ברגל, דרך השדות, ערום, מרחק של כ-3 ק”מ.
תמיד מצאנו את המשחקים האלה מדליקים אבל אף פעם לא עשינו כלום. אז הלילה א’ החליטה לנסות קצת דברים בפומבי.
היא ארזה כמה דברים ויצאנו לדרך. השעה הייתה 11 בלילה ונהגתי לאיזה חלק בעיר שלא כל כך הכרנו והיה די חשוך. היא אמרה לי לעצור באיזה חניה של פלאזה של חנויות שהיו סגורות ואמרה לי לצאת מהאוטו.
היא התישבה בצד של הנהג, נעלה את הדלת ודרשה שאני אתפשט ואתן לה את הבגדים שלי. הורדתי את הנעליים, הגרביים והחולצה יחסית בלי בעיה.. ואז היה קצת מלחיץ. הורדתי את המכנסים והתחתונים במהירות ונשארתי ערום במגרש חניה. העברתי לה הכל דרך פתח בחלון. היא לקחה אותם אחד אחד, כמובן, להאריך את ההשפלה שלי.
כשעמדתי שם ערום במגרש חניה ראינו מכונית מתקרבת והתחבאתי מאחורי האוטו. זה שיעשע אותה מאד.
חזרתי לחלון והיא העבירה לי פלאג וחומר סיכה ואמרה לי להכניס אותו ושאז אני אוכל להיכנס חזרה. הכנסתי אותו קצת מהר מדי (כמובן) מהלחץ והיא נתנה לי להיכנס חזרה לרכב.
כשנכנסתי לאוטו היא הוציאה מהתיק שמלה לבנה שקנינו פעם, מבד עבה כזה, לא משהו עדין, ואמרה לי ללבוש ולהשאיר את הפלאג בפנים. נסענו עד שהגענו לחלק אחר בעיר שאנחנו לא נכיר בו אף אחד שהיה בו סניף של איזה רשת מזון מהיר עם DRIVE THRU פתוח. א’ אמרה לי לעצור ולהזמין קולה גדול דרך המיקרופון.
אחרי שהזמנתי היא שמה לי אטבים על הפטמות והוציאה רינג גאג גדול, קשרה לי על הפה ואמרה לי לנהוג לחלון ולשלם לו.
זה היה מביך.
נסעתי לחלון והושטתי לבחור 2 דולר. הוא נתן בי מבט אחד זריז ונקרע מצחוק. “קחו, אני לא צריך את הכסף שלכם..”. הוא כנראה הבין שזה כנראה איזה משחק אמת או חובה ושלא באמת באנו בשביל הקולה..
לקחתי את המשקה ונסענו. אחרי 10 מטר א’ אמרה לי לעצור ושפכה את הקולה בהפגנתיות מחוץ לחלון.
היא הוציאה לי את הגאג והאטבים וקישקשנו קצת וצחקנו. היא נהנתה מאד ממה שהיא גרמה לי לעשות. היא החליטה שנלך לאכול ארוחת לילה בIHOP (בית הפנקייק) ואני לא ידעתי מה היא הולכת לעשות. רק ידעתי שעדיין לבשתי את השמלה ואת הפלאג..
בחניה יצאנו מהאוטו, והיא שלפה מכשיר TENS. היא חיברה לי אותם לפיטמות, העלתה קצת את עוצמת הזרם ותקעה לי את השלט בתחתונים ונכנסנו למסעדה.
כמה מבטים..
מהרגע שנכנסנו היה ברור שכל מי שהיה במסעדה באותו זמן מאד נהנה מהמראה. התנהגנו רגיל. ישבנו, הזמנו, אכלנו, שתינו.. ובמשך כל הזמן הזה היא מעלה ומורידה את עוצמת הזרם בפיטמות, וכל האורחים מסתכלים עלי. המלצרית ככל הנראה הלכה וסיפרה לכולם במטבח והתחיל מצעד של אנשים לא קשורים לצאת מהחדרים האחוריים ולהתסכל. לפעמים היא גם הצביעה עלי תוך שהיא מנסה להסוות את זה בקול רם כאילו היא מספרת לטבח איזה שולחן הזמין את השתיה..
כל הערב היה מאד משפיל וחוויה בלתי נשכחת ללא ספק. כעבור כשעתיים חזרנו הביתה וכמובן שכבר היינו חרמנים מאד אז המשכנו לשחק כל הלילה… כרגיל, אתה יודעים - אלכוהול, משחקי פטמות, אכילת תחת…
