אחרי כבר כמעט שנתיים שאנחנו מכירים, אני יכול להגיד בוודאות שכריסטינה היא ללא ספק תופעת טבע.
עם הזמן גיליתי שאין כמעט פטיש שלא מדליק אותה. החל מפוט פטיש (שלה, לרגליים של גברים) דרך כאב ועד לביזאר. גם בתור שולטת. מלהחזיק לי את הראש כשאני יורד לה, דרך קוקהולדינג ועד שליטה כלכלית. היא חרמנית כל הזמן, עם תיאבון בלדי נדלה לסקס, והצורך שלה לרצות הוא עצום. שעות של מסג’ים, סידורים, נקיונות, וכל דבר אחר שלא רציתי לעשות היא עשתה בשבילי. היא מקבלת על עצמה עליונות גברית.
מראש היה ברור וידוע שמערכת יחסים לא תוכל להיות פה. היא מבוגרת ממני, עם משפחה, ואני עוד צריך להתמסד יום אחד. סיכמנו שנפגש ונבלה בשביל הפאן כל עוד זה מתאים לשנינו, ושלא יהיו שום ציפיות לאקסקלוסיביות.
הכל היה ברור וידוע מראש, ולכן לא התאהבתי בה. בשבילי, כל עוד זוכרים את כל זה, אין בעיה לשמור על הרגשות ולהתיחס למערכת יחסים הזאת כמו שהיא - פאן. היא לעומת זאת, למרות שהיא גם ידעה את כל מה שאני יודע, עשתה כל שביכולתה כדי לא להתאהב ולא להיות יותר מדי מעורבת רגשית, אבל לא הצליחה. היא התאהבה.
זה הוביל להרבה מאד קשיים מצידה. היא קינאה כמו בחורה מאוהבת, היא נפגעה כמו בחורה מאוהבת, היא ציפתה והתאכזבה הרבה פעמים להתיחסות של בן זוג מצידי, והיו הרבה ריבים שדומים למערכת יחסים רגילה. היא באמת השתדלה, אבל זה היה לה קשה. היא בכתה יותר מפעם. היא גם מאד רגישה. היא הבינה את הסיטואציה וקיבלה אותה, אבל היו קשיים. אני מצידי הייתי מכבד וניסיתי ככל יכולתי לא לעשות דברים שיפגעו בה בטעות או יכבידו עליה. לא תמיד הצלחתי. אבל איכשהו כל התקופה הזאת, למרות שהייתי עם נשים אחרות, היא היחידה שממש שכבתי איתה. יכול להיות כי הרבה ממה שעשיתי היה פליי.
לפני שינויים גדולים בחיים, אני תמיד מתרחק רגשית. למעשה, לפני כל שינוי גדול שהיה לי (תיכון, שנת שירות, צבא, וכו’) תמיד נפרדתי מבת הזוג שהייתה לי. הרבה פעמים אחרי השינוי חזרנו. אחרי שלמדתי שאני עושה את זה התחלתי להסביר תמיד ש”בתקופות כאלה אני קצת יותר מרוחק ויש לי היסטוריה של להיפרד ולעשות החלטות גרועות. בבקשה תהי סבלנית איתי עד שאני אעבור את זה”. עד היום לקראת סוף כל ביקור שלי בארץ אני מפסיק לענות לטלפונים ולפגוש אנשים.
עכשיו אני לפני מעבר לארץ, וזה כבר מתחיל. היא, מהצד שלה, רוצה יותר קרבה. היא קצת יותר עצובה ורגישה, וקצת יותר מעלה זכרונות מהתקופה שלנו יחד ושואלת הרבה “איך אני אמצא עוד מישהו כמוך”.
היא באה אלי שלשום בערב, ודברים הרגישו לי אוף. לא רציתי לשחק. וגם לא רציתי לשכב איתה כל כך. הרגשתי לא חרמן וכל הרגשות האלו היו מעמסה עלי. היא תמיד רוצה לשכב יותר ממה שאני שוכב איתה. היא מאד אוהבת סקס וגם בגלל הרגשות שלה אלי, אבל זה לא תמיד מסתדר עם הפליי. הפעם זה הרגיש קצת יותר מהרגיל, למרות שהיא לא התנהגה שונה באופן משמעותי. הסברתי לה איך אני מרגיש ואיך אני, והיא קיבלה את זה. אמרתי לה שהיא לא צריכה להרגיש לא בנוח ליזום מה שבא לה, אבל שיש סיכוי שאני לא ארצה כי אני לא חרמן כל כך. בלילה השני, אחרי הרבה ניסיונות, היא הצליחה. היא ליקקה לי את הפיטמות במיטה לפני השינה וזה הדליק אותי אז התחלנו להתחרמן.
החלטתי שהפעם אני אזיין אותה כמו שצריך. מגיע לה. התחלנו בערך ב4 בבוקר והמשכנו די הרבה זמן. היה נפלא. הכוס שלה הרגיש מדהים כמו תמיד והיא זזה והתענגה על כל תנועה. באמצע הזיון פתחתי את העיניים והסתכלתי עליה. העיניים שלה היו עצומות והיא חייכה לעצמה מאוזן לאוזן, מתענגת על התחושות והרגשות. הסתכלתי על היפיפיה המושלמת הזאת וחשבתי לעצמי כמה היא מדהימה. כמה היא רוצה לרצות אותי וכמה היא שמחה לראות אותי מאושר. רצו לי בראש כל הדברים שהיא עשתה בשבילי. חשבתי על כמה היא סוטה ואיך היא מוכנה לעשות הכל. איך היא מקבלת את מרותי. כמה טוטאלית היא, ואיך היא אוהבת ומעריצה אותי. תהיתי לעצמי איך אני אוכל למצוא עוד מישהי כמוה. ייתכן שאני מנגב דמעה תוך כדי שאני כותב את זה.
גמרנו ביחד והלכנו לישון. עוד מעט צריך להיפרד לתמיד, ואני כנראה לא אראה אותה יותר. הולך להיות לה קשה. גם לי, אבל פחות. כי לא התאהבתי כמוה.
בעצם, אולי קצת.
