זהו? נרגעו כולם?
קבלנו את מנת הדודים / ילדים / סבתות דואגות / חיילים בחופשה / חברות של חיילים בחופשה / בני זוג שכבר באמממממת מיצו את עצמם /סבתות קוליות / עוד ילדים אבל הפעם של אחרים / חברים של הילדים שכבר מיצו את עצמם /
כולם כבר אכלו / שתו / אכלו עוד קצת / שוב שתו , אבל הפעם ממש ממש טיפונת.... / אכלו עוד קצת עוגה / רבצו על הספה עם הידים במכנסיים / עמדו במטבח והחליפו מתכונים , חוויות טובות על הבעל, חוויות רעות על הבעל /
הלכנו הביתה עייפים אך מרוצים?
כולנו החלטנו שלא טוב היות האדם מזדיין עם בטן כל כך מלאה, בייחוד בגילנו? והלכנו לקרוא במיטה, במקום, את אחד מחמשת העותקים של הספר של עדה למפרט שקבלנו לחג? ( ספר מעולה . אגב, ) ושוחחנו כבר על כל המשפחה , מכל הכיוונים, והתחייבנו שבשנה הבאה לא עוד?
ואז מגיעה שנה הבאה ואם אנחנו לא במעגל הזה שוב אנחנו מתחילים לדאוג שאף אחד באמתתתת לא אוהב אותנו יותר...
תהייה בריא אחד אלוהינו. איך מסדר לנו כל שנה את האירועים המדהימים האלה..
לפני 16 שנים. 20 באפריל 2008 בשעה 6:16