משמעות החיים פשוטה: מוות.

("זונה", נניח, זו כן מילה גסה).

-סתם מצאתי קטע שכתבתי לפני שנה-שנתיים בערך.. הוא לא משהו בכלל, לא ציני במיוחד, לא מעניין במיוחד, אבל שיהיה-

מאניה דיפרסיה זה פשוט מצב. מצב שיש לקבל, כיוון שהוא קיים ונמצא שם, בין אם אנחנו רואים או לא. סביר להניח שאנחנו לא רואים אמנם, משום שרובינו כל כך עיוורים בכל כך הרבה מובנים, אך ישנם עולמות שלמים מעבר למה שהעין שלנו מראה.
מאניה-דיפרסיה ליתר דיוק ובקצרה, היא הפרעה דו קוטבית שגורמת לתנודות חריגות במצבי הרוח.
אתה מלך העולם.
אתה מסוגל לשנות את הכל. את כל הרוע, ואת כל מה שדפוק בעולם, אתה תסדר במגע קסם, משום שרק לך ניתנה היכולת לתקן את המעוות. אתה סוג של אל. אתה עומד על גג העולם ומסתכל עליו מלמעלה. כמה יפה הוא העולם שלך.. כמה שאתה מאושר לחיות בו. באמת שאתה מאושר. אתה עוצם עיניים, ונותן לדמעות טהורות של אושר לזלוג לך על הלחי, משום שאתה לא מאמין כמה שאתה בר מזל להוולד לעולם כל כך מושלם.
אתה נושם אויר נקי מכל חטא, ומרגיש איך החיים מחלחלים לך לריאות עם כל נשימה.
אהבה נכנסת לך לריאות עם כל נשימה. היא ממלאת אותך. אתה אוהב את כולם, ואתה סולח לכולם, כי הרי כולנו נולדנו טובים ולכולנו מגיעה סליחה אם סתינו מהדרך הנכונה לעיתים. ומשום שליבך כל כך רחב, אתה סולח. לכולם.
אתה צוחק, בלי שום סיבה הגיונית הנראית לעין, פשוט כי טוב לך. כולם מסביבך נהנים לראותך כל כך מאושר, ואושר הרי הוא דבר מדבק.
עוטפת אותך תחושה של שלמות, של משמעות, אתה מסתחרר במערבולת של אופוריה של עולם מושלם, וכולו שלך, כי אתה הרי מלך תבל, ומקומך על גג העולם.
ואז, בלי שום אזהרה מוקדמת, ואולי בעצם עם לחישת אזהרה שקטה (חסרת תועלת משום שגם ככה אף אחד לא שומע), אתה עומד על הגג שממנו אתה מבקש לקפוץ אל מותך. כי אז, הגיהנום עדיף על העולם שלך.
כן, לא טעית, אותו עולם מופלא שהיה קיים - הושחת, נהרס, נרמס, נקבר. במו ידיך שלך, ואולי אלה היו ידיים של אלמונים, אבל זה לא משנה לך כרגע מי הרס, מה שחשוב זה שאתה חי בזוועה.
מעולם לא ביקשת להוולד לעולם שכזה, אז מדוע עליך להמשיך לסחוב את החיים שלא ביקשת לעצמך גם ככה, ובמיוחד כשאתה מרגיש שלשום דבר אין יותר משמעות? ושאתה בכלל גם ככה כבר מת מבפנים. ואולי מוות פנימי זה תיאור אופטימי מידיי למצב שלך, כי אתה סובל הרבה יותר ממה שגוויה יכולה לסבול. אז בעצם עדיף להיות גוויה.
וכשאתה מסתכל על זה בזויות אחרות, ובוחן את המצב באופן הגיוני ולעומק, אתה מבין שבכלל גם לא מגיע לך לחיות.
אחרי הכל, תראה מה עשית. תראה למה הפכת.
אתה בנאדם רע, מזיק, מכאיב, פוגע. אין לך זכות קיום. אין לך זכות להתבכיין על הקיום שלך.
אתה יכול רק להתפלל בשקט, ולקוות שהאנשים שכל כך אהבת יסלחו לך על שהרעת להם. אתה יודע שהם לא יסלחו לך לעולם עמוק בתוך הלב, כי הנזק שעשית הוא בלתי הפיך. אבל אתה ממשיך לקוות. אתה מקווה שיום אחד הם יידעו כמה היית מוכן להקריב למענם, ושבאמת אהבת אותם מכל הלב.
היו ימים שאהבת אותם יותר ממה שאהבת את עצמך.
הם לעולם לא יסלחו לך שהפכת להיות שרץ. שהפכת להיות מנייאק. שהפסקת לתת סיבות לדברים שאתה עושה ללא הגיון. שהיית שקט ושלא נתת להם להכנס. לא, הם לא יסלחו, אבל אתה ממשיך לקוות שאולי הם יסלחו לאחר שכבר לא תהיה כאן, משום שתעניש את עצמך בדרך היאותה.
למרות שהיית חרא.
כולם, בלי יוצאי דופן, חושבים שאתה חרא. אפילו אמא ואבא.
לא רק חרא, הם גם חושבים שאתה טיפש. טיפש כזה שלא מבין שום דבר מהחיים שלו, שלעולם לא יתבגר, ולא יוכל לעולם להחזיק את עצמו לבדו ולשרוד.
ואין אף אחד שתוכל ללכת לבקש עזרה, כי כולם מפנים את הגב, ואין מישהו שיבין. אולי בעל מקצוע, אבל הם יקרים בשבילך יותר מידיי. אז אתה תבכה, והרבה, ולבד.
ואתה יודע שהתקופה הזו תגמר גם, כי החיים בנויים מרצף של תקופות, וכולן שונות אחת מהשניה, אבל מי יודע כמה זמן יעבור עד שהתקופה הזו תגמר? חודש? שנה? ואתה לא יודע אם אתה מספיק חזק בשביל לעבור אותה ואם בכלל בא לך להמשיך הלאה.
גם ככה הרי כבר הרסת את כל מה שבנית עד עכשיו, ואין לך דרך חזרה.
אז אם החיים לא יחזרו להיות יפים כשם שהיו, מדוע להמשיך לחיות אותם?
ואז, הכל כבר תלוי באופי שלך.
יש כאלה שחותכים ורידים, יש כאלה שבולעים כדורים, יש כאלה שתולים את עצמם, יש כאלה שמטביעים את עצמם, ויש ברי מזל שמחזיקים נשק חם בבית.
ואם יהיה לך מזל, מישהו יבוא, וימצא, ויציל, בול לפני שיהיה מאוחר מידיי, ואז אולי תזכה להתחלה חדשה, התפכחות מסויימת, שתהיה שוב מלך העולם. הרי, זה בעצם כל מה שביקשת. הצלה.
אבל... אתה יודע שאין לך מזל. מזל, כמו שתמיד האמנת, מגיע לאנשים שמחים.
וכך בעצם אולי הכל נגמר.
וכן, אני חרא של בנאדם ומגיע לי למות.
ונחשו מה? אני אכן אמות יום אחד.
ונחשו מה? גם אתם תמותו יום אחד.
וסליחה אם פגעתי במישהו, באמת שאני מצטערת. כולנו טועים לפעמים.
אינני מאניה-דיפרסית -
סתם יש לי מצבי רוח לפעמים.