לפני 16 שנים. 17 בפברואר 2008 בשעה 11:15
אמרת "תתקשרי" ולא התקשרתי.
איימת, "לא אבקש שוב!"
כתבת שזאת באמת באמת הפעם האחרונה.
סימסת שאני מפסידה.
שולט, תשלוט בעצמך.
קראת לי "יקירה" ומיד
הוכחת אותי שאני עושה הא ודא, ומי בכלל אמר?
כי אני יקירה?
אמרת לי שאין בי כלום.
הסכמתי.
ועדיין רצית שאסביר.
אני לא שלך, לא הבנת?
שחרור, זה לא שלך לתת.
התמסרות, זה לא שלך לקחת.
אין פה כלום אלא בהסכמה.
ואז צריך להיות הכל.
