במצב רוח פילוסופי היום.
היום הוא אולי היום הראשון מזה שבועות רבים שאין לי שום תוכנית, שום מחויבות, שום לחץ של עבודה או מחלה או שליטה... פשוט כלום. יכולה לשכב על הספה ולראות טלוויזיה, או לצאת לטיול, או לאכול או לישון... בקיצור, רק בדיוק מה שאני רוצה.
זה לא נשמע כזה מדהים, אבל זה מדהים.
ואני ממש לא רוצה כלום חוץ מאשר השקט הזה בראש. אבל זה מביא לי זמן לחשוב, וזה תמיד מסוכן... 😄
אני תוהה על עצמי, אם אני אותו אדם שהייתי לפני חודשיים. ואם בכלל אפשר להיות אותו אדם בשני רגעים שונים בחיים אבל זה מסובך מידי. אבל אני עם עצמי - אין לי שום דרך לראות מבחוץ. ואין לי את מי לשאול. ואפילו אם היה לי, חלק ממה שבראש שלי היום זה שאף אחד בעצם לא מכיר אותי. גם לא מי שהכי אמור להכיר. כולם חושבים שכן, והם נורא נורא טועים.
אוי, זה נורא לנסות לתרגם מחשבות כאלה למילים בבלוג בכלוב. אבל אני חייבת, כי זה הזמן שלי פה, והחוויה שלי הזאת שגוררים את הראש הזה.
זהו. אין לי מסקנות, וגם המחשבות לא כאלה עמוקות בעצם. רק שמחה שיש לי פתאום מקום בשבילן.
לפני 16 שנים. 21 במרץ 2008 בשעה 9:49
