- את מגיעה אלי בעשר
- אוקיי
- ותפתיעי אותי
מוזר איך הדברים האלה מסתדרים. באותו יום בדיוק קניתי ביריות. לא בשבילו... אבל איזה תזמון! אחרת, לא הייתי יודעת איך להפתיע. ופתאום זה היה לי ממש ברור.
אז הלכתי לשם, לבושה שמלה שחורה קצרה וחמודה, ומתחת - חזיית תחרה שחורה, הביריות החדשות שהם בעצם סט קשור לתחתוני תחרה - משיכת חוט אחת והתחתון יורד, אך הביריות נשארות... ירכונים ועקבים.
הדירה שלו מרחק 7 דקות הליכה משלי בתל אביב. כל צעד לשם הרגשתי את הסקס הגואה -משפשוף החגורה של הביריות או הענטוז בעקבים או הסרט סטן של התחתון... כל צעד מקרב אותי לרגע.
בפתח הבניין שלו עצרתי, סידרתי את ה"ערכה" ו... הורדתי את השמלה. עמדתי בדלת ככה, כמעט עירומה. עמדתי והתענגתי על התחושה שכל רגע איזה שכן יכול פתאום להגיח ולראות. עליתי לאט לאט במדרגות, וככה נכנסתי בדלת שהשאיר פתוחה.
הוא היה בטלפון, כועס על איזו התפתחות באיזו עסקה. פתאום קלט אותי, והלסת שלו פשוט נפלה, כמו בסרט מצויר. רק המבט הזה היה שווה הכל.
לקח לו עוד כמה שניות להפטר מהפון... ובינתיים ניסיתי לתפוס פוזה כמו באיזה סרט נואר - נשענת על הקיר, אבל בלי סיגריה. זה היה משעשע אבל למותר לומר שלא נשארתי שם אחרי שניתק את שיחתו.
אחר כך, רציתי לצאת מהדירה בדיוק כמו שנכנסתי. הוא לא נתן לי. אמר לי לא להתגרות בגורל.
פחדן. כל הכיף זה להתגרות.
לפני 16 שנים. 1 באוגוסט 2008 בשעה 17:31
