לפני 15 שנים. 28 בפברואר 2009 בשעה 9:20
.
אתמול היה לי יום נאחס. פשוט ככה. לא קרה שום דבר, זה היה האופי של היום.
מזג האוויר.
המחזור.
דלקת באוזן.
בלגאן בבית.
אפילו חברים שבאו בטוב הצליחו לגרום לי לבכות.
וכשככה, אני לא מצליחה לישון. הייתי עם הלאפטופ והטלוויזיה כחברה עד השחר בערך.
ואז סוף סוף קמתי מרבצי ללכת למיטה. התפשטתי, ותפסתי את עצמי במראה מזווית העין.
ונדהמתי.
מעצמי.
וואללה, אני הייתי כוסית באותו רגע. מדהימה לגמרי. וזה לא היה לי מובן בכלל...
בדרך כלל עצבנות וחוסר שינה ומחזור גורמים לי להרגיש הכי איכסה בסקאלה האישית שלי.
אבל אתמול הייתי הורסת.
חבל שהייתי פה לבד עם החתולים.
בזבוז.