סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Naivete

Only the Lord can understand
When those first pangs begin
How much is reflex action and
How much is really sin
לפני 15 שנים. 21 במרץ 2009 בשעה 11:05

.

כשגרתי באריזונה, הייתי מבקרת הרבה בגראנד קניון. מנפלאות העולם...

יש שם שני שבילים שניתן לרדת בהם לתוך הקניון, עד למטה (וכמובן גם לטפס בחזרה החוצה!): המסלול העיקרי הוא נעים ונוח להליכה. לא תלול מדי, רחב, נופים שלא מן העולם הזה בכל צעד. רוב האנשים שמבקרים שם בוחרים בשביל הזה.

אני, אף פעם לא ירדתי שם. תמיד בחרתי במסלול השני -- התלול, הסלעי, הקשה. זה עניין של גאווה, או אגו, או אהבה לאתגרים, או פשוט כי יש שם פחות אנשים? הנופים משם נראים לי יותר מרהיבים, המסלול יותר שלי, האנשים שכן פוגשים יותר מעניינים.

אבל אני מודה, שכל פעם שעליתי שם במסלול הזה, והתקשיתי לנשום, והלב שלי דפק בחזי, ושרירי רגליי צרחו מהמאמץ, די קיללתי את עצמי.

עד הטיול הבא.



בלוסום​(לא בעסק) - שנרים כוסית לחיי הסניליות והאמנזיה?...

זה רק מראה לך, שהרווח שהרווחת היה שווה לך, לפחות לשכוח את התלאות עד הטיול הבא.
אחלה תמונה, דרך אגב :)
לפני 15 שנים
Vestri - זו כל הנקודה... אין פה שכחה. זה היה פשוט שווה לכאוב בשביל מה שלקחתי מהחוויה.
תודה :)
לפני 15 שנים
צ'יטה​(שולט) - שתדעי שלא חייבים שיהיה קשה כדי שזה יהיה בעל ערך.
מאחל לך חוויות בעלות ערך מבלי כאב
}{
לפני 15 שנים
Vestri - ברור שלא... הפוסט הוא על מאמץ בשביל מה שחשוב, ויכולת לזהות מתי זה באמת שווה.

תודה }{
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י