.
יש לי נטיות צבירה.
אני צוברת גלויות, דיסקים, נעליים, בגדים... וואו, יש לי המון בגדים.
אני עושה מאמצים לנקות ולנפות. תמיד עשיתי את זה אחת לכמה חודשים -- נותנת מה שמתאים לאחותי ואת השאר... מנסה למצוא מי שיקח את זה בשבילי ויתרום למטרה טובה. פשוט אין לידי שום מרכז איסוף, ומדובר בכמויות שדורשות שינוע.
אז הרבה פעמים, אפילו שאני ממיינת ומנפה, זה עדיין נשאר אצלי בערמות. ובדרך כלל, אני באמת גם ככה לא מנפה מספיק... אז זה פרוייקט מתמשך.
אתמול, מצאתי אתר בקונספט ה- Freeshare, שזה דבר שקיים בכל העולם המערבי, ועכשיו סופסוף גם בישראל. הרעיון הוא שכל מה שבאתר הוא למסירה חינם. תן מה שיש לך לתת, קח מה שאתה צריך. זה קונספט חברתי, כלכלי, ואפילו ירוק/סביבתי -- למה לזרוק כשאפשר למחזר. אני אוהבת דברים כאלה.
אז פרסמתי שיש לי בגדים יד שניה במצב טוב למסירה.
,
,
,
תוך כמה שעות תא הדואר שלי התמלא,
עשרות נשים כותבות לי שאין בידן לקנות בגדים חדשים, ובבקשה בבקשה לשמור להן את בגדיי.
נשים מקדימה ועד אשדוד.
תמיד חשבתי לי כשתרמתי בגדים שזה באמת דבר חשוב, לעזור למרכזי סיוע למיניהם, לנשים מוכות, או משפחות מרובות ילדים, או עולים חדשים ממדינות עניות...
אבל אלה הן נשים ישראליות ממעמד סוציו-אקונומי "רגיל". לא סטודנטיות שנשענות על חנויות יד-שניה קוליות בפלורנטין. סתם נשים רגילות, שאולי מחר ילכו לעבודה -- או יותר סביר לחתום בלשכה -- באיזה אאוטפיט שלי.
זה עשה לי עצוב.
וזה הדגיש לי כמה המצב הכלכלי כאן הוא באמת קשה.
ואני מעודדת את כולם למסור מה שיש להם. אי אפשר לדעת מי נחשב לנזקק בימים טרופים אלה.
רהיטים, אלקטרוניקה, נעליים... תעשו לכם קצת נקיון בחפצים, ותראו שזה מנקה לכם גם את הנשמה.
לאתר:
לפני 14 שנים. 8 בינואר 2010 בשעה 10:37
