.
מרשה לעצמי לפעמים
בכל זאת
טיפות של ילדותיות
(במובן של childish, לא childlike....
מי שלא מבין שישאל)
טיפות של שמחה לאיד
טיפות של שחרור מהרמה שאני בדרך כלל מצפה מעצמי
זה כולל לצחוק על אנשים שעושים מעצמם צחוק (ולא יודעים את זה)
כי זה לא פוגע, הם לא מודעים
זה הכי מצחיק כשהם לגמרי רציניים 😄
זה כולל להרשות לעצמי הרגשה של self satisfaction
כשאנשים מוכיחים לי את צדקתי...
(לא צריכה שהם יכירו בזה, מספיק שאני רואה)
זה כולל כאמור שמחה לאיד, כשאנשים רעים שמים לעצמם רגל
באף אחד מהמקרים אני לא פעילה -- לא גורמת להם ליפול,
לא צוחקת בפניהם, לא קופצת באמירות של "אמרתי לכם!"
אבל בחיי שזה חלק כייפי של החיים הפנימיים שלי
מין guilty pleasure
הבעיה היחידה היא שאנשים כאלה יותר מידי עושים מעצמם צחוק
תמיד שמים לעצמם רגל
שוב ושוב מוכיחים מחדש כמה הם מגוחכים
ואז ה pleasure נהייה יותר מידי guilty
כי זה פשוט לא יפה לצחוק על הנכים.
אז טיפה של רחמנות עלי... די להיות כל כך צפויים.
תתעלו על עצמכם.... תפתיעו אותי...
Please....
לפני 14 שנים. 16 במרץ 2010 בשעה 9:13
