.
יש משהו באנשים אקסטרימיים שמושך אותי מאוד. לא ברמה של -- אני רוצה להיות איתם, או לעשות להם, או שיעשו לי.... אבל ברמה של אינטראקציה, תקשורת... פשוט יש לי בהם עניין. ואני לא מדברת על אנשים שהם פשוט ברוטליים, או נפשעים, או חולי נפש... יש סוג של אדם שהוא/היא מאוד אינטליגנטי, וגם מאוד קיצוני. זה האדם שמעניין אותי.
חשבתי על זה הרבה לאחרונה, למה הם מושכים אותי. ואני חושבת שזה משהו כזה: אנשים ברוטליים (שלא חסר כאלה פה) הם סתם חיות, ולא מעניין אותי מה הם עושים יותר מאשר מעניין אותי אילו חתולים מזדיינים ברחוב. זה פשוט סתם. (מעניין אותי ברמה של להתרחק מהם, או להזהיר... אבל לא מעניין ברמה אישית). אנשים עם בעיות נפשיות יכולים לעניין ולמשוך לזמן מה, אבל בסוף יתגלו, או שיעשו לך נזק, כי הם באמת רק עסוקים בעצמם או במקום החולה שלהם (שוב, לא מדברת על "שריטות" אלא על מקומות דיספונקציונאליים).
אבל אנשים אינטליגנטיים שיכולים להסביר את האקסטרימיות שלהם, ושיש עומק רציני מאחוריו... לא רק שזה מגרה אותי אינטלקטואלית, זה גם מעורר בי את המקום האישי שלי שאולי רוצה ללמוד מהם משהו, להשתתף, לפתח. אני מוקסמת מאנשים שפשוט מרשים לעצמם. שמרשים לעצמם הכל, אבל עם אחריות, מודעות.
המקום הזה -- שאדם חושב מרשה לעצמו -- זה שיא השיאים מבחינתי. קשה לדעת כמה זה אמיתי... בלי להסחף לתהום אולי אי אפשר לדעת. פעם התבדיתי שמצאתי דבר כזה, וזה היה ממש ממש לא, ויצאתי ניזוקה. אבל האטרקציה למקום הזה נשארה.
בקריאה נוספת, אני בכלל לא בטוחה שאמרתי את מה שרציתי לומר 😄
שיהיה.
לפני 14 שנים. 3 ביוני 2010 בשעה 7:48
