לפני 12 שנים. 9 במאי 2012 בשעה 14:36
השעה חמש ומשהו
הוא חזר מבית הספר זרק את התיק ומאז הוא בחוץ
באמת שמאד התאפקתי אני לא רוצה להיות אמא קרציה
אבל בחמש ומשהו נשברתי והתקשרתי
אולי תבוא קצת הביתה תאכל משהו תשתה, חם בחוץ וזה .
אמא, די אין לך מה לדאוג .
אני חייב להיות פה לסדר את הקרשים ולשמור על המקום , אני עם חברים.
יש פה אוכל וגם שתייה . אמא אל תהיה קרציה.
כשאת באה תביאי לי חולצה .
הוא נשמע כאילו הוא עסוק עכשיו בקרב צהלי חשוב..
כאילו שצרכים לכבוש עוד איזה שטח שאלוהים יודע מה נעשה איתו אחר כך.
אני כיאה לילדת שנות השמונים ילידת שבעים (יופי , נודניק?) שישבה לאבא על הברכיים(כן פעם ממש ממש מזמן הייתי אפילו קטנה)
ושמעה סיפורים על החווה הסינית ומלחמות מלחמות מלחמות.. בשיחה איתו התנגן לי השיר הבא:
אה, ושיהיה חג מדורות שמח
