נפרדנו לפני שנה וחצי כזה , אני והיא . היא עוד אחד או אחת מהדברים שיצא לי להפרד מהם במהלך חיי . רק שהיא צצה לי בעקבות נפלאות האייפון באפליקציה זו או אחרת , רשתות חברתיות ודומה לזה .חברה של אחי לשעבר . היתה בננו אהבת נפש כזאת , נכנסה לי ללב תפסה פינה חמה בלב הזה שלא קל כל כך להכנס אליו ולו רק בגלל שלא בא לי לחוות תחושות דומות לאלה שהרגשתי שהלכה .
צהרי היום שנדמה כשבת אבל זה יום שני של חג סוכות בחוץ מזג אויר של גועל . כאילו האלוהים הזה מסרב להביא כבר את החורף , הלו אלוהים כבר אוקטובר . תן איזה משב קריר של רוח שינשרו כבר העלים שיהיה כבר חורף .
אנחנו מדברות בכתוב היא שואלת על אמא על אבא על הילד שלי על הכלבה , בעניין האח לא נאמרה מילה . אני לא שואלת על שלה . לא מעניין אותי . היא שואלת אם יש מישהו חדש ואם אני עדיין חיה חיי הוללות ואם טוב לי . טוב זה עניין יחסי יקירה אני משיבה . היא שולחת תמונות לא חל שינוי במראה שלה כי ילדות בנות עשרים ואחת לא כל כך משתנות בשנה וחצי . שלחתי לה תמונה שלי עם משקפיים החדשים , היא צוחקת ואומרת לי כשאמרתי לך שאני רוצה כאלה מפלסטיק שחור אמרת לי שזה של חנוניות ושאהיה דומה לדודה x . כן הזמנתי אותן באפריל והיה לי אומץ לצאת איתם מהבית רק באוגוסט.
רציתי להגיד לה גם שיש הפתעות בחיים וכי מי היה מאמין שיבוא יום והיא לא תהיה חלק מחיי? אבל אני מלכה של פאסון והיא בחרה ללכת אז ... אבל לא התאפקתי ואמרתי במרירות חוצת אפליקציות , אמרתי לה : החיים זה דבר דינמי מתוקה , דברים משתנים . שלחתי הודעה נוספת ואמרתי שאני מסיימת פה כי בא לי מקלחת ובערב יש לי כרטיסים למופע של פוליקר וגידי במצדה . אז אמרנו שלום נדבר וזה היא אמרה שהיא ממתגעגע אלי , גם אני אליה אפילו מאד . אבל לא אמרתי כלום .
כן , החיים זה דבר דינמי , בחיי .
היום יזמר לי גידי את שלל שיריו וכנראה שלא תם השרב הגדול
ואולי יהיה לי קצת נעים בלב , כל פעם אנשים מופתעים שהם שומעים שאני אדם מלנכולי .