אפריל זה חודש שלא טוב לי
זה חודש של מחשבות .לא סובלת אפריל.
כל הזמן קורים לי בו דברים רעים
וגם כל שנה נגמר בו החורף.
המרפסת פתוחה הציפורים מצייצות והקוראים פה לבטח זוכרים את שנאתי העזה לציוץ הציפורים.
רציתי לגרש את רעש הציפורים ופתחתי יו טיוב באייפון . ״ את שומעת״ של אלתרמן בביצוע מאיר בנאי. הוא שר ואני נזכרתי :
בית ספר תיכון כזה של ילדים מיוחדים , יפו תחילת שנות התשעים . בין ישיבה בחצרות ,עישונים והכרויות אישית עם סוחרי סמים , זונות הרחוב , דליה אני זוכרת אחת שקראו לה דליה. שן כן שן לא וגם זאת שכן במצב אולי , שיער מחומצן מת שפתון אדום מרוח , תמיד רחמתי על דליה אבל היא תמיד צחקה .
בבית ספר של החיים הזה בו למדתי כמה עולה רבע כמה חצי מה זה אקסטה מה זה בוף ומחירון הזנות הרחוב , הייתי נכנסת לשעורים .
היתה מורה לספרות אחת שאהבתי ,
יום אחד היא הקריאה לנו שיר של אלתרמן .
״ את שומעת ״
ביום הזה חזרתי הביתה והלכתי אחכ לספריה העירונית . עד הערב כשכבר סגרו קראתי אלתרמן . אפילו צילמתי במכונת הצילום 50 אג׳ לדף כמה דפים שאני שומרת עד היום.
עברו שנים , הכרתי את זה שהפך לאבא של הילד שלי .
לא הרבה שנים , שלוש אולי .
הוא חזר ממבחן באונברסיטה .
סיים אותו והגיע לבית הוריי . אני ישנתי .
אני זוכרת כאילו לא חלפו עשרים שנים .
כשפקחתי עיניים הוא ישב שם בשקט בכסא שעליו ערמת בגדים לא מסודרים . שכבתי במיטה אני זוכרת אפילו מה לבשתי . גופיית פלנאל לבנה ותחתונים . כשראה שהתעוררתי בא שכב לידי ואהבנו .. לא בדסמ לא משחקים פשוט אוהבים .
היום הוא כבר אומר לי שאני דפוקה , לא שרוטה. כן זה ההוא מהפוסט הקודם.
אהבתי אותו אז יותר מהחיים שלי . כמו שאוהבים בגיל 19.
״את שומעת״ צוטט אצלי באיזה פרופיל ישן הראשון שפתחתי כאן .
״אחכה לך כמו נעלייך ״ כל כך אהבתי את המשפט .
השיר הזה בשקט הזה עם הציפורים האלה
מזכיר לי את השנים ההן .
איך פעם ככה בתמימות ילדותית עם ילדות שלעולם לא ממש היתה האמנתי בדברים שכנראה כבר אף פעם לא יהיו .
ככה זה אפריל
חודש של מחשבות
- מקוללות.
