לפני 7 שנים. 5 בפברואר 2017 בשעה 22:46
מאז שאני זוכר את עצמי אני מרגיש שיש שד שמחכה לצאת. לאט לאט הוא נחשף עד שלמדתי להכיר בו ולחבק אותו.
השולט, הסדיסט. מצד אחד תחושה מדהימה, הרגע שבו קיבלת את ההתמסרות המוחלטת בידייך.
אבל האחריות הינה פנומנלית, האם זה חלק מההנאה?
אני משקיע מעומק ליבי לשמור על ששייך לי. זה הוגדר לי פעם שאני משרה תחושה אבהית שמאפשרת ביטחון לשחרר.
זה קשה. זה מטריף. אבל זה לגמרי שווה את זה.
אני והשד אחד הם.
