שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

Embrace the inner sadist

לפני 7 שנים. 25 בספטמבר 2017 בשעה 7:27

איך את יכולה להסתכל על הילד שלנו ולחשוב שהוא רכוש? שהוא כלי בלוח שחמט.

את מנסה לפגוע בי על ידי שימוש ציני בילד אבל מאמינה שאת צודקת כמו תמיד.

את טוענת שאת שולטת אבל אין לך שום שליטה בעצמך ובתאבת הנקמה שלך. אני שולט בעצמי, לא עונה לך את האמת המרה שאת בושה של אדם, חדל אישים, שבזכות זה שעזבתי אותך בכלל הפכת להיות אמא כי לפני זה היית כלום, אמא בלחץ...

אבל בסדר. כל פעם שגררת אותי לבית משפט הפסדת, וזה ימשיך כך. כי יש לי סבלנות. והילד המדהים יודע הכל, הוא חכם,הוא מרגיש להבדיל ממך. אני מאחל לך באמת שתמצאי כבר זוגיות טובה שתשחררי אותי.

שיהיה לך כבר טוב ותצאי מהאומללות והמסכנות שמצופה בלכאורה כח ועוד אחת שכאילו חושבת שהיא לביאה.

אני לא אאחל לך דברים רעים כמו שאת בטח איחלת לי כלילד שלנו מגיע אמא גם עם היא חצי כח.

Zohe{האיש שאיתי} - יישר כח. לכל ילד מגיע אבא.
לפני 7 שנים
Paragon - לילד מגיע הורים. לצערי הרבה משני הצדדים לא מבינים את זה
לפני 7 שנים
Rrocketqueen - מחזקת
לפני 7 שנים
קמיליה​(נשלטת) - אם אפשרי מצידך...אז אני שולחת חיבוק תומך.
כמה כואב שהילדים הם הנשק החם שאיתו בוחרים ההורים (או רק אחד מהם) להשתמש ככוח מרתיע או נקמני.
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י