זהו אני אחרי יום "כיף" בעבודה
קצת שרוף (החיסרון בלהיות אשכנזי..טוב אחד החסרונות) קצת עייף...הרבה מסטול
אבל בהחלט מרוצה.
אתמול יצאתי לדייט אם בחורה מהאתר (השם שמור במערכת כמובן)
היתי צריך להוציא קצת תיסכול מבחורה אחרת שלא יודעת מה היא רוצה ונימצאת במלחמות פרטיות.
ניפגשנו בנווה צדק
בחורה יפיפיה..עדינה בצורה מפתיעה וקטנה קטנה
לבקשתי לבשה שימלה שחורה קצרה וללא איפור
התישבנו באחת המסעדות היוקרתיות של ת"א (כן..אני מהמוזרים שאוהבים להשקיע)
ישר הזמנתי לנו את היין האהוב אלי..והבחורה הקטנה עושה לי פרצוץ לא מרוצה
וכן העיקרון של חצאית עוזר...צביטה חזקה בירך במקום ציבורי בהחלט גורם לרוב הנשים לשתות מה שנותנים להם לשתות
הארוחה המשיכה בשיחה מענינת וונילית לגמרי על פילוסופיה ואומנות
הבחורה שכניראה סבלנות היא לא אחת ממעלותה הרבות הודיע לי שהיא רוצה ללכת לשירותים...זו פגישה ראשונה...השליטה שלי עוד לא ניכנסת לפרטים כאלה אז הינהתי והבחורה נעלמה ל10 דקות...שאחריהם חזרה והניחה את התחתונים על השולחן
המשכתי לאכול מתעלם לגמרי מהתחתונים (שנישארו על השולחן דבר שהוביל למבטים מענינים מהמלצרית) והתיסכול של הקטנה היה ברור לעיין
סוף הארוחה...הזמנתי חשבון
הבחורה ניראת מתוסכלת בטירוף
אני ניצמד ונותן לה חיבוק ובלי שהיא תשים לב..פשוט דוחף לתוכה את הידים של הכפית הקרובה..היא כמובן בהלם מחניקה (ללא הצלחה) צעקה קלה.
החשבון הגיע ואני אומר לה לקום...אין ספק שהיא לא מבינה מה היא צריכה לעשות...והיא נישארת במקום
אני נישען לכיונה ולוחש לה שוב בתקיפות..."קומי"
היא קמה...מנסה לשמור על המתכת בתוכה במקום...אבל זה היה קרב עבוד והרעש של הכפית נופלת היה הדבר האחרון ששמענו לפני שיצאנו מהמסעדה
(שלא יגידו שאני גונב כלי כסף)
לפני 12 שנים. 18 באפריל 2012 בשעה 10:10