אני עדיין מופתע
היא מידי נשמטה
והשאירה אותי בוהה בחלל.
הדברים לא ברורים
ודרושים הסברים
אך אני לא יכול להתקרב אליה כלל.
אז התנשקנו כל הלילה המסעיר
היא אמרה שלא תשכח את הטעם
אבל עכשיו הבוקר האיר
אני אותה לא מכיר
היא מתנהגת כמו לא נפגשנו אף-פעם.
הפרשה כה סתומה
ממש תעלומה או אולי זו בכלל אגדה.
לא מבין מה קרה
עם אותה נערה
שאתמול איתי עוד רקדה.
בחשכה החלומות מתנפצים
האם חלומי שטוף בזעם?
הלוואי שתפסיק לשתוק
ותתחיל לדבר בקולה המתוק
במקום להתנהג כמו לא נפגשנו אף-פעם.
אם היא טינה לי שומרת, למה היא לא אומרת?
ובמקום זה מפנה לי את הגב.
היא כבר רחוקה מדי ובודאי זה לא כדאי
לרדוף אחריה עכשיו.
אז הלילה התערבל והתערפל
אני זוכר את לחישתה כרעם
אבל מה יש לומר, הרי כל זה כבר נגמר
היא מתנהגת כמו לא נפגשנו אף-פעם.
לא צריך לנחש, להתחנן ולבקש
אספר כל מה שעלה בדעתי לאלתר.
אם כבר הייתי לה לזרה או עשיתי לה משהו רע
רק שתאמר מה זה, אז אברח ואסתתר.
חצאיתה התנפנפה כשהגיטרה נגנה
שפתיה היו רטובות וחלקות כשעם.
אבל עכשיו משהו השתנה, אני מחוץ לתמונה,
היא מתנהגת כמו לא נפגשנו אף-פעם.
אני עוזב היום, לא יודע לאיזה מקום
ולא מעוניין לעשות פה שום הצגה.
אבל אם אין מוצא ואת זה את רוצה
אתנהג כמו לא הייתה בינינו כל מגע.
ואם מישהו ישאל: " האם אפשר לשכוח את הטעם?"
אומר שזה פשוט בתכלית, אתה בוחר מישהו ומחליט,
להתנהג כמו לא נפגשנו אף פעם.
לפני 12 שנים. 28 באפריל 2012 בשעה 13:03
