בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

משפטו של אדם

מהזווית היחודית שאני יכול לתת על חיי
אני יגלה עולם מלא ונעלם
לפני 11 שנים. 15 באוגוסט 2013 בשעה 15:40

בתוך כל הטירוף הזה...

חיים שזזים ממקום למקום בלי שניה של מנוחה 

לפעמים הדבר היחידה שהגוף רוצה הוא חיבוק...

כן הדבר הבנאלי הזה..שבמיוחד באתר כמו זה אנחנו נוהגים לשכוח אותו

חיבור ראשוני של שני אנשים במקום הטבעי והעמוק ביותק 

להפוך אדם לחלק ממך לכמה שניות ואז..לשחרר לתת לגעגוע להתעצם

 

לימדתי בזמנו טנטרה 

ומתוך החיבור שם למדתי כמה אנרגיה אדם אחד יכול לתת לאחר...

ולפעמים..בלילות בודדים

או בימים מטורפים

זה הדבר שהכי מתגעגע עליו


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י