הכניסה לעולם זה כשפחה ,היא דבר שמנוגד לכל חוקי הטבע , מדוע שאישה/גבר יחליטו לקשור עצמם לאדם שפוגע, מכאיב הרי לימדו אותנו שהגוף שלנו בנוי
בצורה כזו שהוא יגן על עצמו, ע"מ לשרוד.. אני חושבת שבעידן הזה שדברים באים לנו בקלות יחסית, חיים שהרגש הושם הצידה, יש חיפוש של אנשים אחר
משהו שאבד לנו ואין אנו יודעים מהו, ולכן מתנסים בכל מיני דברים, שגורמים להתרגשות, יש שפונים לסמים, יש שמפנים את האנרגיות לעשיית כסף ומתמכרים
לעבודה , יש שפונים לפן הרוחני ויש אותנו שפונים לסקס. מכיוון שהסקס היום הוא דבר זמין, באיזה שהוא מקום קסמו אבד ולכן מחפשים חוויות "חזקות" יותר,
אני פניתי לעולם הזה בחיפוש אחר מישהו חזק ממני, אדם שיכניע אותי, שיגרום לי להרגיש כלפיו תחושות חזקות של אהבה/שנאה, שמבטו יגרום לי לפרפורים
בבטן/בלב, מישהו שיגרום לי להרגיש בחיים, ואני מוכנה לשלם את המחיר: מחיר ההשפלה, הכאב ושברון לב שיגיע במוקדם או במאוחר..
במשך שנים נלחמו הנשים על הזכות לשיוויון, המחיר הוא שאישה צריכה היום לדאוג לעצמה, היא ברשות עצמה ומהווה עזר כנגדו, כלומר עול הקיום מתחלק היום
בין שני בני הזוג, לא מצופה היום מהגבר לשאת במרבית הנטל, ואישה חשה לעיתים שהיא זו שלובשת את המכנסיים ומנהלת את הזוגיות. מצב זה מתאים לחלק
מהנשים אולם ישנן נשים כמוני שחשות שהעול הזה גדול עבורן והן זקוקות לסמכות, למישהו שייקבע ויחליט עבורן, שיודע את מה שטוב עבורן,
ברגע שאני חשה ניצודה, חלשה ומאויימת כל החושים שלי מתעוררים , דבר הגורם לחוש כל דבר חזק יותר..
הדבר היחיד שמפחיד אותי מכל הוא ההרגל, ברגע שדבר נעשה באופן קבוע , הוא מאבד מקיסמו ואז יש כל פעם עליית מדרגה , שלא בהכרח טובה..,
מקווה שהתהליך הזה ייארך כמה שיותר ושלא יאבד מקיסמו..
השפחה
לפני 16 שנים. 11 במרץ 2008 בשעה 19:44