לפני 16 שנים. 19 בספטמבר 2008 בשעה 11:23
רציתי לכתוב משהו לא ברור על סוויצ'יות ותרפיה הדדית חינמית ומשעשעת.
ועל למה תמיד זה יוצא רע.
אולי כי בסופו של דבר אני ונילית, והפרטנריות שלי ממש לא.
הן יותר סאביות מטורפות.
חלקן דומיות מטורפות.
וחלקן באמת סוייצ'יות לא וניליות ומטורפות.
אבל רוב הנשים בעולם מטורפות.
אם הייתי נמשכת לסטרייטים הייתי מתידדת איתם.
אבל הם לא רוצים את חברתי.
כל הטום בוייז תפוסות.
אוף.
וגם הן שפויות ומטורפות במובנים הטובים רק למראית עין.
נו מילא, הן מתפרנסות מזה.
ליבן עשוי מקרח.אבן.
זהו.
אז מה להוסיף פרט ללכתוב סיפור קצר ארוטי וונילי להחריד בהמשכים על שתי סוויצ'יות, שכמובן יצא מגוחך להחריד.
אלו שתי הדמויות הפאתטיות ביותר שאפשר לכתוב.
קיטש גרוע.
עדיף כבר לראות בורקס יבבות.
הולכת לחשוב על מה כן לכתוב.