ברגעים אלה, בשניות שעתידות לבוא
יושב,לוגם מהתה הירוק, וחושב.
היתה לי אתמול שיחה, שבה דיברתי על כל מיני בנות שהייתי איתן פעם, וסיפרתי על היחס שהן קיבלו ממני.
סיפרתי על איך התנהגתי אליהן, ומה רציתי מהן, ומה קיבלתי מהן.
ומה נתתי להן.
ואז הסתכלתי על עצמי מהצד, וראיתי מה קורה איתי היום, איך אני מתנהג עכשיו
מה אני מקבל, מה אני רוצה שיקרה, ומה אני נותן ומה אני לוקח.
אני יודע ש90% מהבנות שהיו איתי איי פעם בקשר פיזי, היום לא יגידו לי אפילו שלום.
אני יודע שמכל אלה שהיו חברות שלי רק 2 או אולי 3 יהיו מוכנות להגיד לי שלום.
ורק אחת תהיה באמת מוכנה לדבר איתי.
בספירה לאחור, היו לי סך הכל 23 בנות זוג שונות ששכבתי איתן.
מתוכן כ18 היו חברות שלי, לפרקי זמן כאלה ואחרים.
סטטיסטיקה כואבת.
האקסית האחרונה שהיתה איתי כמעט 3 שנים, והכירה אותי בכללי משהו כמו 4 שנים
כיום לא בקשר איתי, וזה בגלל שאני לא רציתי.
אחרי שנפרדתי ממנה, הייתי שנה לבד.
אפילו נשיקה לא קיבלתי מאף אחת.
וזה היה קשה.
במידה מסויימת זה היה סוג של כלא
היה לי המון זמן לחשוב...
אני יודע שזאת השוואה לא הכי טובה, אבל מבחינתי כלא הוא מקום שבו האנשים מקבלים את האפשרות לחשוב.
כי מסתבר שהם לא חשבו אם הם שם.
נזכרתי בכל מה שנאמר לי, בכל מה שהבנות שהיו איתי ניסו להסביר לי.
או לסירוגין ללמד אותי על החיים שלי, ועל החיים בכלל.
אז כן לרובן לא היה מושג מהחיים, אבל הן היו בטוחות שהן מאוד בוגרות ומבינות
(אני מלכלך אני יודע, אבל אלה הם הדברים)
אבל אחד הדברים שתמיד הדהדו בראש שלי זה הנושא שאני לא נתתי לאף אחת מספיק מעצמי.
אחת האקסיות אפילו תיארה את זה כאילו יש לה חסך ממשי של K בחיים שלה
כאילו שאני משהו שניתן לספוג, או איכשהו לגרום לזה להיות חלק ממך.
כן אני יודע שתמיד אמרתי שיש מספיק ממני לכולם
אבל אני בעצם מבין שהסיבה היחידה שיש מספיק לכולם, זה כי לא נתתי כלום לאף אחת.
קיבלתי כל כך הרבה חום ואהבה.
חיבה, תסומת לב, רגש, הכל!
אבל מבחינתי, אני לא קיבלתי כלום
הפכים מוזרים אני יודע
אבל כאלה הם הדברים.
אם אני מסתכל אחורה, קשה לי לומר איפה נתנו לי משהו
אולי זה כי נתנו לי את הדברים שלא ממש הייתי צריך.
טוב אני חייב לתת קרדיט מטורף לאקסית האחרונה, שבאמת השתדלה בשבילי
והיתה שם בכמה רגעים מאוד קשים של החיים שלי, ועזרה לי להרים את הראש מעל המיים
במיוחד כאשר חייתי לבד בתל אביב, ללא יותר מידי תמיכה מהכוון של אף אחד.
אבל למשל בחלק היותר חומרני של העיניין, אני בחיים לא הייתי עם אף אחת בצימר
אף פעם לא טסתי עם אף אחת לחו"ל
לא עשו בשבילי דברים רומנטיים, וכן אפילו שאני גבר, גם לי בא לפעמים משהו רומנטי
לא רק לבנות מגיע.
במשך כל הקשר האחרון שהיה לי לא יכלתי לקבל משהו בסיסי כמו חיבוק במהלך השינה
הסבר:
אני כל החיים שלי רגיל לישון עם הפנים לכוון הקיר, וכאשר אתה יושן עם מישהיא, אז לישון עם הגב אליה זה לא בסדר
אבל מה לעשות שאחרת קשה לי להרדם?
מה לעשות שאחרת אני לא יכול לישון נורמאלי?
למה לא להתחשב בי קצת?
אני נוחר בלילה, כן זה לא כייף לבת הזוג אני מבין.
אבל למה להעיר אותי במכה לכוון החזה, שמלווה במבט ומשפט:"דיי לנחור!"
כן "נכון" זאת הדרך להעיר בן אדם.
אני כמעט ולא הבאתי לאקסית שלי מחמאות
כמעט ולא הייתי ואמר לה שאני אוהב אותה
וגם כאשר הייתי אומר, לא תמיד זה היה מגיע מהמקום הכי אמיתי שיש
היתי אומר שחלק גדול מהמקרים את הדברים שהיא רצתה לשמוע ולא מה שעבר לי בראש
היתי כל כך דו פרצופי
היתי מגעיל!
הגעלתי את עצמי בשלב מסויים.
אם אני אקח את הבנות שהיו איתי ואהיה צריך להמציא בשבילהן קבוצה
אני אכניס אותן לקבוצה שבה, אם ישאלו אותן עלי, אז או שהן יכחישו את הקייום שלי בחיים שלהם
או שהן יגדירו אותי כ:"הבן אדם שהן לא היו מתישבות לחרבן איתו באותו השדה"
(זה נשמע יותר טוב ברוסית)
אני בטח נשמע עכשיו כמו איזה מלכת דרמה שמרחמת על עצמה
ועל כל החיים הנוראיים שלה.
אז כן נכון, לפעמים בשבילי החיים שלי זאת טראגדייה יוונית שאני הגיבור בה
והבמה זה החיים שלי.
אך לא עוד.
נמאס לי
לא רוצה יותר רחמים
אמרתי את כל מה שאמרתי עד לשורה הזאת בשביל איכשהו לשפוך הכל מהלב
להוציא את זה החוצה סוף סוף!
עכשיו טוב לי!
החיים שלי נראים אחרת
אני נראה אחרת.
הפסקתי לעשן
אני לומד בשביל להשלים בגרויות ולהתחיל תואר ראשון
יש לצידי מישהיא שאני נותן לה כל כך הרבה ממני שהיא אפילו בשלב מסויים
באה אלי ואמרה שהיא לא יודעת איך לקבל את כל מה שאני נותן לה
כי היא לא רגילה שיתנו לה כזה יחס חם ואוהב.
אני עשיתי נסיעה של שעה וחצי בשביל לשבת לאכול איתה המבורגר בתל אביב ולשתות כוס בירה.
ואז לחזור איתה אלי הביתה.
אני בחיים, אבל בחיים לא עשיתי שום דבר כזה לאף אחת!
איך שאני מכיר, וזוכר את עצמי ב 100% מהמקרים הדומים הייתי ממציא תירוץ למה אני לא יכול להגיע.
הכנתי לה צלחת ענקית עם תותים וקצפת וגלידה עם פצפוצי שוקולד וסירופ שוקולד על כל זה מלמעלה
לאור של נר שהאיר את כל החדר
עם בקבוק של יין טוב, ומוזיקה.
אני יכול בלי סוף להחמיא לה, ולהגיד לה עד כמה שהיא יפה
ועד כמה שהיא מהממת בעיני.
אני נימצא עם הבן אדם שאני רוצה לתת לו את כל מה שאף פעם לא נתתי
ואני עושה את זה עם חיוך על הפנים
כי אני יודע לאיפה ולמי אני נותן את זה.
אני מבין שזה לא הולך לקיבינימאט, אלה שזה הולך לבן אדם שבאמת מגיע לו.
היום היה לי חזון
שבו ראיתי את עצמי עם סכום לא פחות ולא יותר 5 מיליון ש"ח
בחשבון הבנק שלי עד גיל 24/25.
ואני חושב שאני יכול לעשות את זה.
אם אני אמצע את המשקיע הנכון, אני ארים את זה
ומי יודע אולי אשיג את הסכום הזה אפילו בגיל 23.
כולם אומרים שהכי קשה להשיג את המיליון הראשון, אחרי זה הכל נהיה קל.
ומה שהכי הדהים אותי זה עד כמה היא מאמינה בי ותומכת בי.
כאשר סיפרתי לה על זה, היא שאלה אותי אם אני באמת מאמין שזה אפשרי
והסברתי לה שאם הרעיון שלי יצא לפועל אז זה מאוד אפשרי
היא אמרה שסבבה ושהיא תתמוך בי לאורך כל הדרך בכל צורה שהיא רק תוכל.
היא לא צחקה, היא לא לגלגה לי, היא לא באה ואמרה:"פחחח כן בטח סבבה...תחלום"
היא רואה את הפוטנציאל בי, ומוכנה לעזור לי להגשים אותו.
מה גם שהיום כמה אנשים בעלי המון השפעה שלא דיברתי איתם המון זמן פתאום התקשרו אלי
זה היה לי אפילו מוזר במידה מסויימת.
אז האם אני רואה את עצמי כאותו הזבל שהייתי פעם?
לא
האם אני מצטער על כל מה שעשיתי?
כן
אם מישהיא שאיי פעם היה לי איתה משהו, קוראת את זה, ומזהה אותי
או מבינה שמדובר בה
אז אני מתנצל.
האור על הבמה נדלק
הווילונות נפתחים
ההצגה נגמרה
תמה הטראגדיה
הגיע הזמן לחיות את החיים
שלום אני הוא K
ואתם לא מכירים אותי
לפני 16 שנים. 18 בדצמבר 2007 בשעה 18:55
