הייתי אצל הרופא היום.
נתן לי אישור מחלה על היום ועל אתמול.
ישבה איתי אצלו גם עוד מישהיא, שנכנסה לקחת מרשם או משהו בסגנון
אישה בגילאי ה 70 אני מאמין.
אז אמרתי לרופא המשפחה שאני רוצה גם משהו להרגעה
כי אני לא במצב הטוב ביותר נפשית בזמן האחרון
אז הוא אמר:
"כאפה אחת, ואתה נרגע באותו הרגע בלי שום תרופות"
אז האשה המבוגרת שלא שמעה מה בידיוק הרופא אמר
באה ביציאה:
"כן דוקטור גם אני צריכה בידיוק אותו דבר, שירגיע אותי על המקום"
אני החזקתי את עצמי מלהקרע מצחוק
והרופא ששמר על קלאס גבוהה אמר לה:
"לא, תאמיני לי שאת לא צריכה את זה, זה משהו שלא מתאים לגיל שלך"
מה שגרם לי עוד יותר לרצות לצחוק.
אבל בסדר
אני מתחיל להבין מה עלי לעשות
ואיך עלי להתנהג
ואני קולט שרציתי יותר מידי מהר מידי.
ושחנקתי את הבן אדם
אז אני נותן את הספייס שלקחתי
ונותן לזמן לעשות את העבודה שלו.
אם נועדתי להיות איתה, אז אני אהיה איתה.
להיות הדון קישוט שנלחם בתחנות רוח, לא בא לי.
וכל הדכאונות האלה
וכל המצבים האלה שעברו עלי
כמו תמיד הביאו לי קצת מוזה....
אז הנה היא היצירה האחרונה שלי:
לפני 16 שנים. 24 בדצמבר 2007 בשעה 10:47