לפני 16 שנים. יום ראשון, 12 בדצמבר 2010 בשעה 11:41
את חסרה לי כל כך...
הזמן שהיית חלק מחיי הפך לזיכרון,
כמו שירבוט שנכתב על מפית בעיפרון
את מתפוגגת לך אל תוך האפלה,
ואני נשארת עירומה בודדה,
להתמודד עם השדים שלי
להבין בעצם מי אני, דרכך
הזמן התחיל לזחול, הפסיק לרוץ
פתאום הכל מפחיד הכל לחוץ
תחזרי אלי, נשששמה יפה
אני אוהבת אותך, הרגש שיש לי אליך הוא גדול יותר מרגש שהיה לי עד היום
גם כלפי נשים, גם כלפי גברים
אני צריכה אותך ליידי, תומכת בי
אני צריכה להיות לצידך לחבק וללטף
מי יראה עוד מבעד לעטיפה
מי יצליח לראות פנים לא מסיכה
מי יזכיר לי שאני יפה,
ומי אמר שאני בכלל יפה?
מצחיקים החיים,
פעם נותנים פעם לוקחים
[b]