נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

את אוהבת לאהוב
הרגש הוא כמו
אבקת קסמים בשבילך
מעלים את כל המחשבות
וללא הדאגות והחששות
כל מה שאת צריכה זה רק לחייך

זה מי שאת פייה
מכורה לאהבה
רק היה חסר
מי שיעוף איתך
ולא ישאיר אותך
יאהב
כמו שמגיע לך

את מייללת ו גונחת באותה הצורה

את מדברת את מי שאת ללא אבחנה

זה לא שאת חצי אמת

את אמת שלמה

לעיתים לאנשים נדמה שאת תמימה חמימה מידי

לא שורפת מידי וזה חשוד קצת או רך מידי

בעולם שהוא חצי חצי

את פשוט יודעת מי את

את שלמה לא השלמה

את צריכה את זה

את רוצה את זה

עמוק בפנים את רוצה להיות על הקצה

את האדג הזה את הקצה

להרשות לעצמך להיות

מבלי דאגות בלי מחשבות

נטו עשייה לסמוך

האמון הזה כלכך חשוב

את רוצה לדעת כדי להשתחרר

ולהבין כדי להרגיש

הסדר הזה הוא ההפך מהסדק הזה

שאנשים חיים איתו כל החיים

את לא רוצה רגיל

לא נוצרת לתוך העולם הזה כדי

ליפול אלא כדי לקום

ואולי הפעם? צעדים של גורה

כי התת מודע אומר לך

את יודעת מה את יכולה

תני לזה לבוא

כל דבר שתעברי יהיה טוב

הכל זה נקודה הכל זה מבט

רק תאפשרי ברצון

הכח להתגשם

גם בגשם וגם בחושך

תלוי בלהישאר נאמנה לעצמך

את זה הכח שלך

ואני? אני מגיע

לא כדי לשנות

אלא כדי להוביל את מה שמתקיים

את לא צריכה אומן

את צריכה אמון..trust

המרכיבים פשוטים

רק שאנשים אוהבים לסבך

כי הפשטות היא לא רגילה

היא שונה ומוזרה בעולם של קצה

אבל את? תישארי את

אני כבר אדע מה להיות ומה לעשות

אולי? אבל בטוח אהיה שם לכאן או לכאן אדם לאדם לא רק דם, אמת.

מעל לכל תמיד יש לך את הזכות לבחור, לבחור עם מי להיות, מי להיות, ולמי לתת, למי להעניק, ואיפה להעמיק, גם כשאת מאבדת שליטה את עדיין בשליטה, כי בחרת.
תמיד יש לך בחירה, לעצמך, ועל עצמך, ואם לאבד את הבחירה.
את לא מאבדת את הכח על עצמך, את משהה אותו, בזמן שאת מעניקה אותו לאחד שנבחר.

אני רוצה שתשתתפי

בסודות שלי

במלחמות שלי

באכזבות ובהצלחות שלי

בכאבים שבי

אני רוצה שתפחדי ביחד איתי

אני פוחד הרבה תמיד

כשאני רועד פשוט תראי אותי

כשאני בוכה תנסי תרגישי אותי

כשאני חולה את יכולה

אם המפתחות שנתתי לך

להבריא אותי

אק רק תרצי אותי בריא

ולעולם אל תשפטי אותי על שגיאותיי

לא כמו בבית משפט לפחות

לא תהי לי בעולמי שופט גזר הדין

אולי רק הדיין 

תדוני איתי במחשבותיי בדעותיי

אבל אל תדביקי לי ותגזרי לי 

תלמדי אותי תילמדי איתי 

אל תתני לברוח לפרוח מן הסליחה

הסליחה הינה לנו כ שמיכה 

כשקר כשבודד כשהכל נאלם נעלם

תתכסי איתי בסליחה ואז בשבילנו הינה שכינה

תעזרי לי להיות שלם עכשיו ולעולם

ואותו דבר הנני מחוייב אלייך גם 

ולא בדם אלא במילה 

ומילה הינה מילה 

והרגש מוסיף לה משקל 

והמשקל שלי אלייך 

זו אהבה האהבה

ועל המוזניים 

יותר כבד מהאבן הכי כבדה 

או מהנוצה הכי קלה

כי את לי הכי יקרה

חשבתי לדפוק שפגט אבל מעדיף לצלם את בעמידה

גם את הכוס 

גם את התחת

בנוזל 

ואז עברתי ללזו שלידך 

בזמן שאת רוטטת את כולך מגמירה שלך

המכות האלו על ישבנך

משחררים 

מרטיבים 

מחללים 

מחלחלים 

אותך 

את

המחשבה 

התפיסה

מרחיבים 

את הנקודה

הפומביות החשיפה גורמת לך לזעזוע מרגש

קצת אחרת קצת שונה קצת על הקצה

אני רוצה שתרגישי את האווירה

כי האווירה היא חלק מהבדס"מ

והבדס"מ הוא תוצר מהאמון והנוחות שאת מרגישה

תנשמי עמוק עד הבטן ממש תספגי לתוכך הכל

עד שכבר הכל מתרוקן מבחוץ וכל מה שנשאר זה רק מה שבפנים

הרטיבות הזו מתחילה מהראש זה מחלחל לך עד ל....

אני לוחש לך באמצע האירוע

רכוש פרטי ואת עוצמת עיניים וסופגת הכל

נושמת את האוויר האחרון

לפני שהכל מתפוצץ לך שם

כשהידיים שלי בך נוגעות

אני זוכר איך לקחתי אותך בין רחוב לרחוב

בעיר שמתה בשעות הלילה הקרות

ואיך האנרגיה התחלפה

ביחד עם הרוק

הישבן נהיה יותר ויותר אדום

והעור נהיה צרוב מידיי

והלב נפתח

והנזילות לא פסקה

הכל נהיה שליו ופרוע

מרגש וחי

אינטלגנציה אמרת..
התפתחתי מכל אינטראקציה
ומכל אינטראקציה ספגתי
למדתי והשרשתי
את מה שנכון ונבון ומה שלא
בהתחלה רק ספגתי ואז סידרתי
אני בן אדם של אנשים
חייב תקשורת כבסיס
לעצמי ולסביבתי לדעתי למחשבתי
להתפתחותי

וכך בצעדיי הלכתי עם עצמי
כל עץ אדם עם שורשים
אשר נקרא בדרכי על ידי
והיה אדיב להיות לי צל
בשמש קיצית או לילה קריר
לקחתי על עצמי את התרמיל
בהתחלה הייתי עץ
בלי שורשים
דוגם מכל אחד ואחת
מדרכי

ואז את הופעת...
והשלמת אותי

בדס"מ שלם
כשיש שני אנשים שלמים
ככה זה בחיים
אנחנו פאזלים
שמסתובבים
עצים שמצמיחים
וצומחים ונושמים
לא לכולם יש ענפים
יש כאלו שנשארים פרחים
יש כאלו שיחים
יש כאלו ורדים קוצניים
טבע האדם כטבע מסביב