בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב
האנאלי-סט
bossdog(שולט)
ComingBackForU(שולט)
פרא עד
lorina(נשלטת)
IlonkaVis(מתחלפת)
MrBOSS
כלב ללא רצועה
Mrs Velvet(מתחלפת){דאדי}
במביייייייייי(שולטת)
DrDirty
ציפור
pumaa
The Mentaliste(שולט)
chameleon(נשלטת)
המלכה לונה וג'וזי(שולטת){זוג}
מיומן
lio strong arm(שולט)
הברון בכפכפים{זהרורים}
אנונה(נשלטת)
Wilted flower
ירון ש
Seayam
אוקיאנןס
Bkdgn
Black Dragonfly
TomerBDSM
MileStone(שולט)
Cagebunny(מתחלפת)
gypsy soul
TheHellsAngel(שולט)
משהו חדש
שליטהמוחלטת(שולט)
עוף החול Phoenix
אלדה קלמה(שולט)
שליטה בתרגול(שולטת)
ארץ חלומות
כאיש אחד בלב אחד
TIZERIT
שיקצע
Dom Dominic DD(שולט)
Man in chains(נשלט)
Tallario
StreetCat(שולטת)
danidanidan
Liber Pater(שולט)
night wolf(אחרת)
living on the edge{Master}
דייג
devil's baby(נשלטת)
masoul
חיה צפונית
שרף אורנים(אחר)
פישוטו
Funshine{❤️Tender}
Gentleman Uruguay(שולט)
רוב
ניגון לתשוקתי(שולט)
LEGION{Ghost }
masterY(שולט)
Dotans(אחר)
Skyfall(שולט)
עיסוי טנטרי מגבר
dominica(נשלטת)
aum
Pleaser(נשלט){אחר}
אד הוק
FANTAS84
עבד אצילי(נשלט)
מתלבשת בחתיך תא
MasterOfDesire(שולט)
קושית(שולטת)
חרדי וטוב לו(שולט)
eyall{hrgiger}
The AGENT(שולט)
שואף לשלמות(נשלט)
orian
שומר הכלוב(נשלט)
Daniel-Rope(נשלט)
Nighthawk(שולט)
Drizztpool(שולט){קושקה שלי}
IMStrider(שולט)
מאלף פיות(שולט)
TheShadoW(שולט)
Tzel(שולט)
עלוב החיים
מעבר לקצה(שולט)
Mobius(שולט)
מישקין(נשלט)
joshee(שולט){ממי*}
Venus in Furs(מתחלף)
Bent
foot-massage(נשלט)
מתפתח
שולט בך יפה(שולט)
הקול(שולט)
Truth Seeker
Black Lotus(מתחלפת){זאלופון}
עקבון(נשלט)
צ'יטה(שולט)
פטישר(נשלט)
לא סתם עוד עבד
teacher(שולט)
המכשפה בג'ינס(מתחלפת)
כלובי
Becky Sharp(נשלטת)
Submissive Princess(נשלטת)
פרפר אכזר(שולט)
tattooed girl(נשלטת)
Ed-OFF
Lirii(נשלטת)
Adi O
lizt(נשלטת)
jackthelad
kinkush(נשלט)
Amdocs
danini
תחת כנפייך
Orsol
BEE TELES
Littlepeach(נשלטת)
bighandom(שולט)
דומידוס
שונה ו-מיוחד
DonnaAlba
submissive puppy(נשלטת)
Subdivide
נשלט שחור
מתנזר מקלדת(שולט)
R O Y L I
SweeTVibe
הכספת
מזוכיזט
the lamb
whisperoz
DiBella
נושמת עמוק
Kind
MASTER HARGAMAN(שולט)
DePunisher
The GoodGirl(נשלטת)
PainGivingMan(שולט)
Straighttothepoint
כלבונת סקרנית(נשלטת){תומר ההוא}
דום שלושים וארבע(שולט)
סינדרומית
אולליס
זרבובון
King-Dom(שולט)
אישה לובשת(מתחלפת)
אקלקטי
TriathlonMan
צופסטיקס
סטורמי
sixtynine(מתחלף)
נשלט כנוע וצייתן
sweet pea
Valhalla
נסיך הממלכה
כלב באג
MaBaker
Leaker(נשלט)
shiri mimon
Lady cbt(שולטת)
רק בינינו(שולט)
העבד הצייתן שלךך
sissygianna
BlackMirror(שולט){Moon Fairy}
אוהבת יותר(אחרת)
aizik
Antimatter(נשלט)
kryptonMe
בורר אותך
גלעד M(שולט)
תומר ההוא(שולט){כלבונת סקר}
redington
Black sails
127999
openmind(אחר)
צד אחר
HexaDoe(אחר)
לפעמימית{Envy}
Ctrl
BRUT 44(שולט)
BadTom(שולט)
משתעבד(נשלט)
יכול להיות
Heart of Gold(שולט)
aוambros(נשלטת)
Steady Stranger
יובל העבד(נשלט)
כלב מאולף(נשלט)
ping
ערפילי(שולט)
שוברת שגרה(שולטת)
באטלר שלך
הבן של השכנה
kareena()
בשביל שלך(נשלט)
sprinkle{M}
סמית(שולט)
אדון בכלבה רעבה(שולט)
חדש ישן(אחר)
InSearchOfTheReal
BrutallDom
לי-און
big(שולט)
underheel
CaveM
  •  ראשי
  • בלוגים
  • פורום
  • מגזין
  • חברים
  • רשימת קשר
  • אלבומים
  • לוחות
  • בילויים
  • צ׳אט

God​(שולט)חשבון מאומת

נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

Dom Eli
בדס"מ ורגש, Bdsm Poetry. שירה בדס"מית.
הבדס"מ זה הפרקטיקה
והכלי האמיתי והמהות זהו הרגש, והוא גם המנטאלי האנאלי למוח.
וכן
כל הזכויות שמורות:)
לפני יום. 31 במרץ 2025 בשעה 18:06

אני רואה אותך

ואת אותי

את לא כזו רחוקה פיזית

אבל את מרגישה אותי

אני ואת באותו ראש

סוטים מהישר

את יודעת שזה התאמה

וזה קצת מפחיד

אותך 

לא אותי 

אבל את יודעת 

כל מה עברת הוביל אותך אליי

את נלחמת בעצמך 

כי זה מה שאת יודעת 

אבל את מודעת 

את שלי 

את יעולה להיות 

כלכך שלי שזה מפחיד ומרגש 

בחלום אני לוחש בך

אני שר לך שירים שיר...

שלא נגמרים 

מפריחים בך ציפצופים של ציפורים

מלבלבים בך פרחים 

 

ואני אוהב את הפומבי
הרחבה רועשת
גופים נדבקים
שפתיים מחליקות
צחוקים ו מבטים
אלכוהול נוזל לפיות
ידיים גולשות בין אנשים

אבל אנחנו
כאילו לבד

את על ארבע מאחוריי
רבע עירומה וחשופה
אני מוביל
את עוקבת בשקט
בלי צורך במילים על ארבע

אני רואה את המחשבות שלך
ואת רואה את שלי
הביטחון הזה הבנה עיוורת
זה סינרגיה שאליה כולנו מייחלים
זרם מתחת לעור שקט בעיניים
משהו שהוא רק שלנו כלבה ומאלף

אני עוצר
את נעצרת
בלי שאלה
יד בשיער שלך
"צמאה, כלבה שלי?"

כוס מים 
זורק את הכוס על הרצפה
את שותה בפקודה
כמו תענוג צרוף של ליישם את הפקודה
הם מסתכלים
אבל אנחנו לא שם
אנחנו לבד 
גם כשהעולם בוער מסביב חום זיעה 

את כלבה ואני מאלף

בסוף כל הדרכים הובילו לכאן

קרה לכם פעם
שאתם מזהים את הקול, את העיניים, את ההרגלים אבל משהו מרגיש לא נכון, כאילו האדם שלידכם הוחלף במתחזה?
זאת לא רק תחושת בטן. בעולם הפסיכיאטרי זה נקרא תסמונת קפרגרא – מצב נדיר שבו אדם בטוח שמישהו קרוב אליו הוחלף באדם זהה, מתחזה. הפנים מוכרות אבל הלב לא מתחבר. זה קיים ב-DSM כמעט bdsm (המדריך הרשמי להפרעות נפש) כסוג של דלוזיה פסיכוטית.
אחת לכמה שנים מתפרסם ספר עבה וקר **ה-DSM** – תנ"ך הפסיכיאטרים, שממפה את נפש האדם בקווים שחור-לבן. DSM – *Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders* – נכתב בשפה קלינית, נוקשה, שבאה לעשות סדר בעולמות שבריריים ומורכבים. מהדורה אחר מהדורה, הוא מגדיר מחדש את גבולות הנפש: מה נחשב נורמלי, מה נחשב פתולוגי, ואיפה עובר הקו הדק שבין סטייה לביטוי עצמי.
כך למשל במהדורה האחרונה נכנסו תופעות חדשות שמספרות לא רק על האדם – אלא על התקופה: *דיכאון מגדרי*, *התמכרות לסייבר-סקס*, *חרדה מהיעדר חיבור לאינטרנט*. אנחנו לא רק משתנים – אנחנו משתדרגים ומשתבשים בו זמנית.

מה הקשר ל BDSM וקפרגרא.
הרי לפעמים BDSM הוא דרך לשחק עם הפחדים הכי עמוקים שלנו:
שיאבדו אותנו.
שנשתלט על מישהו.
שנפסיק לזהות את עצמנו.

העומקים האלו אי אפשר לחיות בהם אבל אפשר לבקר אותם.
וכן, דווקא שם במרחבים שבהם אנחנו בוחרים לשחק בזהות, לשבש שליטה, למחוק שמות פרטיים ולהפוך לאובייקט/דמות/קול יש משהו שמזכיר את קפרגרא.
אבל במקום שהזהות תתערער לנו בלי שליטה אנחנו מזמינים את זה.
אז שולט הופך להיות דוש אבל אז חוזר לעצמו ונהיה רך ועדין ומתחשב, ומי שאיתו לא מכירה לא אוהבת שהוא ככה, או לפעמים נשלטת טוטאלית בסשן חוזרת לעצמה ונהיית פתאום חרדתית דאגנית
אנחנו רוצים שהאחר יראה אותנו אחרת
אנחנו מסכימים להפוך למשהו אחר, אבל עד גבול מסויים.

בקפרגרא, הניכור כואב ומפחיד.
ב-BDSM, הניכור לפעמים הופך לאינטימיות עמוקה.
אותה פעולה תזוזה בין מה שאני ומה שאתה יכולה להיות או טראומה… או ריפוי, ולרוב טוב לנו
אבל לפעמים אנחנו שוכחים שמהצד השני יש בן אדם עם מכלול של דברים..
אנחנו מצפים ממישהו להיות משהו תמיד
שהוא לא יכןל להיות תמיד
ואז מרגישים שאנחנו לא מזהים אותו כך...
וזה גורם לנו לסיים איתו.

אני כל הזמן מדבר על הרעיון שבין דמות לבן אדם בין פנטזייה למציאות
כי כל הזמן נתקל במקרים כאלו...
של כמה סבלנות ראייה נכונה יכולה לעזור

אני יודע כמה את רוצה

להתעורר איתי באיזה בוקר

השעון לא העיר אותך
אבל אני כן
בלי מילים
רק מבט וזין עומד
ואת עוד חצי ישינה
חצי חלום חצי עין פקוחה
הגוף שלך כבר שלי
את הרי יודעת את זה

משוך מהשיער לכיווני
ככה את מתעוררת בשבילי
נושמת את הזין שלי
שמיכה נשלפת בציווי
רגל אחת
ואז שתיים
פשוקות לרווחה

מציאות חמה
בקור הבוקר
העור עוד חמים מהלילה
אצלי אין חמלה של בוקר
יש לך אבל אחלה ארוחה
החמה יצאה וגם את מהמיטה

אני לא מגיש קפה
אני מגיש פקודות
ואת מקבלת מוצצת אותן
אותו אלייך
מה יקרה כשאבחר את הצעצוע הראשון?

בוקר טוב
העולם עוד ישן אולי
אבל אצלנו
כבר התחיל הטקס
את מחייכת בסוף
צוחקת על זה
אבל שונאת אותי קצת
כמו מפקד סאדיסט בצבא
שתמיד יוצא דאדי טוב

 

על "שולטים" עם תסמונת הגיבור ואלה שרק רצו עוגן.

 

הוא יגיד לך שהוא יודע.
שכולם פה זאבים והוא שומר הסף

או סתם אכפת לו ממש..
הוא ילביש את עצמו בתחפושת של מושיע,
יציע "עזרה" עטופה ב"חברות ללא אינטרס",
ואז... יתחיל להוביל. לגעת. לשלוט.
אבל רק מתוך דאגה, כמובן.
"אני לא מנסה להתחיל איתך.." 

 

יסגור אותך באיזה אהבה כזו...רגש

הוא לא ישאל אם את פנויה רגשית
זה לא העניין בכלל..גם כשזה לא לעניין..
הוא יגיד לך שאת פגועה.
ואם לא עכשיו פגועה אז תדעי "זה יגמר ברע עם..ו
תשמרי על עצמך בעצם אני אשמור עלייך"
הוא לא יציע קשר כרגע אבל הוא ינסה יבנה תלות..ואולי הוא כזה שבכלל יגיד לך תהי שלי זה יציל יצמיח אותך..
"אני הרי מיוחד, אני הייתי פה ופה ופה… אני רואה אותך."
הכוונה בכלל: "אני רואה את הסדקים שלך,
ואותם אני רוצה לנצל כדי להרגיש גדול."

 

כי בתכלס, זו לא שליטה
זו תסמונת הגיבור,
הצורך הפנימי להציל אחרות כדי להציל את עצמו.
לשלוט מתוך צורך להיות חיוני...
להיות היחיד שמבין, שמוביל, שמציל...
שליטה שהיא תסמונת ולא תוצר אמיתי של הבנה הכלה הסכמה וכו..

 

ואת? רק חיפשת עוגן.
רק מישהו שיקשיב בלי לאזוק.
שישאל, ולא יניח.
שיהיה שם, אבל לא ייכנס לך מתחת לעור.

 

אז בואו נלמד לזהות את זה.
בדס"מ לא חייב לבוא על חשבון איזון.
שליטה לא חייבת להגיע עם פטרונות.

אדם אמיתי רואה את אדם מולו ובחירות ולא בלי היכרות איזו דמות של חיה פצועה... 

ודום אמיתי? לא יציל אותך מהעולם
הוא ילמד אותך לחיות את עצמך ועם עצמך.

ואת מגלה

ואז מתגלה

נבראת אליי ליחוד לא לשוויון 
ואת חד פעמית כיצירה שמורה
את עם תכונותייך וכוחותייך
נתונה לי ייחודית ונכנעת בידיי

ברצון בתשוקה באמת שבך

 

הקשר שבין אדון לנשלטת
הוא גשר אל דרך הסוד 

בלחישה במגע בליטוף וסטירה בצווי 
ותפקידי לשמור שלא ייקרע
שלא תאבדי בלי פקודה

רצונך נמס לתוך שלי
תאוותייך אינן שלך כבר
אלא שלי ללטף
לכוון
למתוח לחזק 

ולשחק בהן עם החן 

 

ובמחשבותייך

אל תפחדי מן הצל
מן הלילה שבך
אני אורח בך
אוחז במושכות שלך 

מאיר את החדרים 

עם פנס 

מדליק אש 

 

ולמען ההשוואה שלא תושלם
הבה וייאמר באור של אמת
לא היית לגאון ההתקשרות
אלא חוננת באינסטינקט
לתפקיד המשני
הנכון
הנשלטת שבך 

רק לי 

 

ולעולם את משהו אחר לגמרי

לך תכניע 

 

היא שאלה אותי?

כמה מדרגות עלית לאחרונה ? 

אמרתי לה..

מלא..כמעט נתפס לי השריר

אבל הגעתי אלייך משוחרר

והיא ענתה..

אני?

אני עליתי רק שני מדרגות

והן לא קידמו אותי לשום מקום

חוץ מאלייך

אבל זה סוג של קומת קרקע כרגע

 

ואני עניתי..

מעולה 

מפה אפשר רק לעלות

אני מעדיף אותך כאן

למטה 

על ארבע

בקרקע

ועולה בקצב שלי 

למעלה

 

אולי פשוט נכתוב כאן משהו

באדום אדון

מה את רוצה לרשום? 

הרגשתי התגעשות של

מיניות מתפרצת בך
רצון עז לרוץ אל הרגשות שלך
לחבק אותם להיראות איתם 
בין צללי קיץ

שמתחיל לזמזם

שמש על עורך 

טל של זיעה על בשרך 

קיץ זה חופש

חורף זה סגר

בשבילך

 

המהירות שבה הכרנו

ורעם של התחושה הזו בלב
מרחיקים את הלא כלום שבודד אותנו מעצמנו
זה כרגע הרגע הכי

אמיתי שיש

ואנחנו בדיוק שנינו נחתנו על הרגליים
ואז קמים ושנינו מתחילים לרוץ
מתגברים על תהפוכות הזמן
ומוצאים את המיטב בתוכנו 

להחזיק מעמד להיות שלווים

לא לשפוט לאתגר את עצמנו

ואני? 

כשאני איני בטוח בדרך
אני חוזר אל הספרים שאהבתי

הסיפורים שכתבתי 

השירים שרשמתי 

כי הניסיון שלי קורא
לי 

בסוף נדמה שדי הסברנו הכול
אך תמיד יש מילים

שנותרות בין הצללים
אבל אנחנו על הרגליים

הרמב"ם, רבי משה בן מימון, שחי במאה ה-12, האמין ופיתח את גישת "שביל הזהב" – תפיסה בהשפעת אריסטו, שעל פיה יש לחפש את האיזון בין שתי קיצוניוֹת. כאשר אדם נוטה לקיצון באופיו או במעשיו, עליו לנטות תחילה אל הקיצון ההפוך, ובאופן הדרגתי להגיע לאיזון הנכון עבורו.

למשל, אם אדם נוטה לקמצנות, עליו לנהוג בהתחלה בנדיבות יתר – ממש כמו הברון רוטשילד, "הנדיב הידוע" – עד שיגיע למידת הנתינה המאוזנת. אם מישהו חרוץ עד קצה גבול היכולת ואינו מוצא זמן למנוחה, כדאי שיתיר לעצמו עצלות מסוימת – משל היה פקיד במשרד ממשלתי – עד שיגיע לאיזון בין עשייה למנוחה.

כדי להגיע לאיזון אמיתי, לעיתים אנו צריכים לטעום מקצוות שונים של עצמנו – לגעת בכל צד שבנו על מנת להכיר את הגבולות שלנו ולהיות שלמים עם מי שאנחנו.

ובתוך כל זה, כל אחד פוגש את עצמו במקום אחר:

יש את אלו שמסתפקים. החיים שלהם סדורים משפחה, ילדים, עבודה מ-9 עד 5, שגרה ברורה, מטרות פשוטות. יש בהם ביטחון, לפעמים רוגע, לפעמים קבלה של החיים כמו שהם. לפעמים זה נובע מהבחירה, ולפעמים זו ברירת מחדל.
מנגד יש את אלו שרודפים. שאף פעם לא מספיק להם. רוצים עוד עומק, עוד ריגוש, עוד משמעות. חוקרים, נעים על הקצה, מבקשים לפרוץ גבולות. לעיתים זה ממקום של תשוקה אמיתית, ולעיתים זו אי-נחת תמידית, לעיתים הרגש באמת יושב להם בגילוי חדש ומסעיר, שום מסגרת לא תחזיק אותם
ובין השניים יש אלו שהיו רודפים וגם מסתפקים היום הם הפכים של מה שהיו אלה שמנסים להלך בין השגרה והסערה, להחזיק גם ברוח וגם באדמה, לייצר איזון שנע כל הזמן. שואלים שאלות, טועמים, מתבוננים ולעיתים גם נופלים, רק כדי לקום להיוולד מחדש באיזון.

הפחד תמיד יהיה שם. הוא חלק טבעי ומובנה בנפש מנגנון שמטרתו לשמור עלינו, גם פיזית וגם נפשית. לכן, הדרך להתמודד איתו היא לא בהדחקה או הכחשה, אלא בקבלה. להבין שפחד הוא חלק בלתי נפרד מאיתנו, ולהתנהל איתו מתוך מודעות.
זה לא דבר רע לגעת בקצה לפעמים דווקא שם טמון הלימוד העמוק ביותר. הקצה חושף אותנו לעצמנו, לנקודות המבט שלנו ולמבטם של אחרים. לעיתים, הפחד מהקצה נובע מהחשש לאבד שליטה – כמו ללכת על שפת צוק. אבל אם נלמד לא להילחם בפחד, אלא להבין אותו, נוכל לא רק לשלוט בו אלא גם לשחרר שליטה – ובכך להשתחרר.

אחד הפחדים הגדולים הוא מהשיפוט הפנימי או החיצוני. מה יחשבו עליי? מה אחשוב על עצמי? האם הדרך שבחרתי תפגע בי או בסביבתי? לכן, חשוב להבחין בין הגילוי התמידי של הרצונות האישיים שלנו ובין המסע של אחרים, ולזכור שלכל אחד יש נקודת מבט שונה. החיים בנויים ממבטים שונים, אין אמת אחת. האמת האחת היא שלכם לפני שהיא של אחרים.

לעיתים אנחנו מגיעים לקצה מבלי שבחרנו בכך, מהר מדי וחשוב שנהיה סלחנים כלפי עצמנו. הסליחה העצמית היא תחילתה של הבנה עמוקה של מי אנחנו, של המסע שלנו, של האפשרות להתחיל מחדש.

הקצה יכול להיות גם מקום כואב ומעכב או שינוי בינוי הכל איך נלמד במבחן החיים להבחין ולהבין. ישנם סיפורים רבים של נפילה וצמיחה, כמו גם סיפורים על נזק ופגיעות. לכן, לצד האומץ לגעת בקצה, יש צורך בחמלה. מותר לשפוט את עצמנו, אבל חשוב יותר לסלוח. בזכות הסליחה נוכל לראות את הלמידה, להבין מה הקצה בא ללמד אותנו, ולצעוד קדימה.

הזמן הוא אשליה? , ויש תמיד מקום לשינוי? הטעימה מהקצוות מאפשרת לנו לחוות, להעמיק, ולהבין ולהבחין ולהיות שלמים יותר עם הטעויות והפתרונות. כל חוויה שאנו עוברים היא חלק מהאנושיות שלנו ושל האנשים שסביבנו.

ואולי, בדרך, נזכה לפגוש אנשים שיאירו לנו, שילוו אותנו, שיחזקו אותנו. כי לפעמים מה שצריך זו יד אחת – שתכוון, שתתמוך, שתזכיר מי אנחנו גם כשהכול חשוך.

וכשנחזור מהקצה, נחזור עם ידע, תובנות, חמלה ונוכל להיות טובים יותר, לעצמנו, לאחרים, ולעולם.

ככל שהחיים מתקדמים, אנחנו כמהים להרגיש שהתאפשרנו – גם פנימית וגם סביבתית. ומתוך אותה התאפשרות, נולדת תחושת שלמות.

ומתוך שירו של חנן בן ארי:

"אני חושד שנעשיתי בינוני
דווקא אחרי שכבר חשבתי שאני
מתעלה באופן לא זמני
באה המציאות ועוררה את זיכרוני
אני אדם, מעפר באתי ולעפר אני אשוב
הרוח המנשבת בי קרירה
בכל מצב שמנסה אני לשמור על הגרוב
אני מקדים או מאחר בפעימה
אני צריך כיוון, איזון
כדי לצאת מהניוון
מינון
בין רוח-נפש-נשמה
בין הרצון לעשייה
אש-רוח-מים-אדמה
בין היראה לאהבה"




מקובל עלי
אתר זה מיועד למבוגרים בלבד, אנא אל תגלשי/תגלוש בו אם טרם מלאו לך 18.
כמו כן אתר זה עושה שימוש ב-Cookies כדי להקל עליך את השימוש בו.