|
|
|
את חושבת שאם תשגעי אותי
אני אשתגע ואתאהב
לא...
שולטת מלמטה?
לא בשבילי לא שלי
אני מריח אותך
נושם אותך נקי לבפנים
ובסוף נושף אש
פחות אני
יש מלא גיבורים לנסות להתמודד
עם יצר המרדנות הטבעי שבך
אני שונא גלימות
לא אוהב לעוף ולא לפוצץ קירות מוסכמות
עם לייזר מתוך עיניים
אני אוהב בדסמ חלק נקי
בגרון כמו וויסקי
לגרגר ללוש אותו על הלשון
ולטעום לתת לזה להתפשט
לא הרגשה של מחלה
הרגשה של שיכרות
אבל את תמצאי
זה יבוא וזה לא אני
אני.
קשת.
כמה באמת גבולות שבך
היית מכופפת בשבילי
רק כדי להיות בשבילי
ואני מעריץ אותך
על זה
אין גבול לאמת באמת
לקחתי אותך והושבתי על ברכיי
לחשתי לך את זוכרת את ההתחלה?
איך היינו אחד ואחת נפרדים
היה לנו רק את הבדס"מ כגשר
ועכשיו יש לנו הרבה יותר מזה
ביחד כתוצר
את זוכרת איך אמרתי לך
כמה את יפה כבן אדם
בעיני הדבר הכי טוב זה הלב
גם היום זה אותו הדבר תמיד נשאר
אני שם לב לתנועות לשפת גוף
לצבע השיער המשתנה
ללב שנפתח יותר ויותר
עם הזמן אמרת לי אין לי גבולות באמת איתך
אין גבול לאמת
הגבול האמיתי באמת זה המשמעות שיש
אני צריך לשמור עלייך מכל משמר
כי אם פגעתי בך? פגעתי בעצמי.
אמרת לי
אני כמו האריה מארץ עוץ
אין לי אומץ
להיות מה שאיך שאני רואה את עצמי בראש בלילות
אמרתי לך צריך ביצים רק כדי
בכלל לשאול מה צריך כדי להיות
זה הרבה יותר מאשר כלום
יש עומק מתחת לכל הסומק
ולשם הרבה צללו בעבר
ולא שרדו בלי אוויר
חיפשו איך לנשום
ויצאו בחזרה לעולם
ואז אמרו לך די
ואני?
מי אני בכלל
אולי אני זה שאזכור לנשום
מבלי שתזכירי לי תנשום
ולא אתרכז רק בזיקור חושים
אלא אדע להסתכל גם
כחשוך כלכך אצלך בפנים
אולי
אבל אולי לא
על הספר
ובקרוב מסיים אותו.
צריכים חתימה זוגית כזו
שיהיה קשה לשחזר עם אחר
החתמה אנרגטית כזו
בין שני גופים שהיו רחוקים עכשיו הם צמודים
הרגע הזה שהגיע ופתאום הרגשנו אותו מבלי להתכונן אליו
רגע שיצר בנו שינוי
הרגשה לא מוכרת
שלא מזהים אותה ישר
רק אולי אחרי.. קצת מבלבלת
אנחנו מהופנטים היום
סשן זה דבר טבעי קבוע
אבל רק לי ולך
הרגל כזה
וזה כלכך קל
שזה לא פשוט בכלל הקלות שבדבר
להרגיש בנוח וטוב ובטוח
ושאין באמת גבול
זה מוזר....
אבל זה טוב
וקשה להתרגל לטוב
צריך עוד לתרגל
אז בואי אליי...
אבל הפעם... אל תעלמי מהר מידי
