נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

לפרום ממך את הקשרים 

שקושרים לך את המחשבה 

לקשור אותך בשלי 

חזק

אמרתי לך 

המקום שלך 

הוא מתחת 

לסולייה 

שם בתחתית 

את מבחירה 

צומחת 

בתוך עצמך 

כך גילית היום

רצית 

קיווית בעבר 

ועכשיו 

המיניות היא העיקר 

הנוצר של התוצר 

של ההבנה ההגעה למקום 

שבך

את סופרת את הדקות השניות המאיות

את חיה על אוטומט עד שזה יגיע

כי כשזה מגיע זו הכי את

את מנסה להכיל להירגע לנשום

את שואבת אותו בפנים 

את נושמת אותו 

עד שהוא יגיע

שתוכלי להתממש להיות

להרגיש את הרגע המיוחל 

כשאני בתוכך 

מתפרץ לתוכך 

חודר את כולך 

מחורר אותך 

הציפייה מפרקת אותך 

אני בונה אותך

חור ללא תקנה זה מה שאת:)

אבל כולל הוראות התקנה 

את אוהבת לראות רחוק
את רואה כלכך רחוק
שלעיתים את הולכת לאיבוד
את אוהבת את הציפייה
ולדעת לאן
וכך את מושכת
את עצמך
ואת מי שאיתך
את תמיד הבנת
זו את
זו רק את
ומשם

זהו
העולם שלך
כי זהו
העולם שבך
וכל מי שמסביב
כאן
איתך
אז קודם כל
את

את
יודעת
שאת
את עצמך
אף פעם לא תאכזבי
גם אם
וגם עם

כי את
לא זיוף
ולא שיוף
לא חיקוי
את

לב שחור עמוק ופועם
שחור שליו ושקט..מנצנץ בוהק
כמו העיניים כמו האישונים
החלונות לחלומות לאמת הפנימית
היא רואה הכל
גוף חתולי אנושי טבעי
מבלי לזוז היא מציירת תנועה הגוף נע
ובפנים איפה שלא רואים על הפנים
העולם הופך לפנטזיה
והפנטזיה למציאות וזה שלה
אצלה יש סטופ ופליי הכל תמיד בשליטה
הכל תחת בחירה
הראש לא מפסיק לעבוד בשבילה
היא למדה על עצמה היא יוצרת
ואז היא נוצרת היא לעצמה
אני רואה בתוכה את האור
הסתכלתי לה בעיניים וראיתי את החלום
היא באמת מבינה את הבחירה
היא לפעמים אישה לפעמים ילדה
לפעמים מלכה לפעמים פשוטה
לפעמים שפוטה...לפעמים...
אבל בעיקר היא תמיד נאמנה לעצמה
היופי כאופי ואופי כיופי
היא לא פוחדת מהלבד מהפשטות
לא קל להיות פשוט בעולם שמייתמר להיות
העולם אשר מקדש את המסכה
היא מקדשת את הטבע את האמת
רגע של שאכטה בחצר
ואז לבוא לעולם
היא כזו
ויש בה אור
שבוקע מבחירה
רק מעטים לא יטעו
ורבים לא יבינו
היא מטעה תעתוע של עצמה מבחירה
החיים לימדו אותה שהאמת באמת
מתקיימת קודם כל אצלה
ועדיף להיות אמיתי מאשר
להיות סתם...
אני ראיתי אותה עמוק
את הלב דרך העין
מיוחד וחד
אמיתי ורגיש
נתינה אדווה לענווה
שלא כל אחד זכאי 

עומדת ואין תזוזה
לא בגוף ולא במחשבה
המחשבות אבדו
והרעידות נשארו ואז השתתקו
והדמעות התייבשו העיניים פקוחות
ואת יציבה
גוף נפש ומחשבה כמו פסל

לפני זה כל הזמן הזה...הרגע הזה
עוד חשבת על המסע
כמה היית חצי את לעולם
לא ברורה לכולם
רק לעצמך את ידעת קצת והשארת
רצית להעלם להתעלם לא להישאר כאן בכלל

ופתאום את לא מרגישה דבר
מכניסה את הכאב פנימה
את הרעב את המילים הצלילים
את כל הרעש שאליו התרגלת לקבל מהסביבה
פתאום יש הפרדה בין הגוף לנפש ושקט
ועכשיו...את יציבה

את היית בשבילם
הבחורה ל"שיחת זמן טוב"
הטלפון תמיד מתפוצץ רוטט
כולם מצלצלים בפעמון
רוצים להיכנס לך לעולם לתוך הראש
להסתכל להתבונן כמו על ציור
ואז להשאיר איזה סימן מזכרת
וללכת משם לבוא ולצאת
לא יותר מדי בשבילם כל הדלתות פתוחות
ואת רק רוצה לנעול
אז קודם עשיתי לך סדר
ואז סיידתי את הסדק
ואז פתחתי לך את החלון בחדר
אבל סגרתי כל דלת
לא בתחסיסים
לא במזימות
בהסברים? פשוט במגע ברצון לדעת הכל
שאלות הפכתי בך לתשובות

בואי לכאן אמרתי לך..

כי אני רוצה להיות איתך 

לפרטים פנו בפרטי