נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

אחרי שהרשת לי

פירקתי לך את הצורה בחוזקה

ואז הרכבתי 

חלק חלק בסבלנות רבה

עד שתגידי תודה

לתת לכניעה

לחלחל ולהתפשט בך

לרגע להיות מבלי התהיות

לשקט להתהוות 

למצוא את מה שצריך

לנתק את כל מה שאפשר ולתת

למלחמות להיעלם 

במקום.להיערם

ולחלומות להתגשם

ליצור ליצוק את השקט

במקום לצעוק את השקט שלך

כשהתכוונתי לאמון עיוור
התכוונתי לזה אמרתי לך
אני רוצה שתרגישי אותי
מהריח מהצעדים שלי
מהאנרגיה מהסינרגיה
לא מהתמונה למוח
אלא מהחורים שלך למוח שלך
תרגישי אותי שם
תמיד שם 

אני לא אעזוב 

אותך 

תמיד אהיה קול מנחה מכבד מכיל ומצווה 

בלילות כשאני לא מצליח לישון
ויש רק אותי ירח וכוכבים
אני רואה אותך
כמו מגנט לאש
את מחממת אותי
את המראה שלי
את ההשראה הספרותית שבי
אני קורא אותך כל עמוד כל פסקה
משלים פרקים ממך
וממך זורחת הילה ובוערת להבה

כל נגיעה בך היא מטא פיזית
סימפוניה של תשוקה
המדליקה אותי באש
ואם רציתי לישון
לא יכולתי כבר
כי את משתוללת בתוכי
אש תשוקה
וזו חושה משכרת ממכרת
עד הבוקר אותי היא מובילה

הדמות שלך
מעשה ידי אמן
נעשתה באבני חן
קריסטלים קסומים
כי כשאני איתך
אני כמו שיכור
חופשי ללא חרטה
לאותם הרגעים
מאפשר לעצמי
להתפרק לתוכך

בנוכחותך
אני בתוך בקסם
אין זמן אין מקום
יש אותי בך

כי בשקט של הלילה
את שומעת אותי
אני מפריע להווה המשעמם
אני גליץ במציאות הזו שלך הקול שלי מדבר אלייך
הדימויים של מה היה יכול להיות ומה שיהיה
מדברים אלייך מרצונם
זה חם לוהט וקצת שורף לך אבל מדליק
זיכרונות שהיו רוקדים במוח שלך
והכל משתלב גם כשאת מנסה לא לחייך
הופכת צד מתהפכת
בוכה צוחקת מתגרה
מאתגר לך מידי
אבודה במבוך הזמן
מחפשת רמז סיבה
זכרונות עמוקים צלולים לך מידי
הם כבר במים רדודים
לא איפה שאותם הטבעת
כמו חול זהב, באור היום
אני מחזיק בך חזק
גם כשאני לא באמת שם

תמונות מתפזרים על הרצפה במוח שלך
חתיכות של פאזל
שאין לך כוח להרכיב עוד
שאלות שכבר שאלת
הבטחות לעצמך שמושרות בחושך
את נקרעת
לגעת בעצמך שוב
כי אין לך משהו אחר באמת
את לא רוצה
את רוצה רק שלם
נמאס לך מהחצי הזה שלך
הולכת לאיבוד לתוך מה שהיה ומה שיהיה
עדיף לוותר
מתחילה ללטף את עצמך
להשתחרר
להתאהב מחדש בכאב
ואני מטייל בך
עד שאת גומרת

ואז הכל חוזר להירגע
את בטוחה כשאת חשופה

היצר העז הזה 

להשתלט 

להוביל לנהל להכתיב לכתוב

המלחמה הפנימית הזו בך

ובסוף את רק רוצה 

לחזור להיות 

על ארבע מתחתי

להתלבש לזה

להתרגש מזה 

הבד החדש די עושה לך את זה

הריח של הניילון שהרגע נפתח 

רגע לפני שהכל נהרס 

להיות מדויקת מתוקתקת מסודרת מסורקת

לפני הסערה 

כל העולם בכלל לא משנה לך 

רק הזמן משתנה לך