|
|
|
את אוהבת את כל מה שאסור
וגם מה שמותר
מה שמתוק וגם מר
את הרע הכי רע
והכי טוב והטוב שאפשר
את אוהבת לשנוא ולאהוב
לצעוק ולגנוח ולצחוק
את השקט והרעש ומה שבינהם
אש ומים וקרח
ים ואדמה וסתם ירוק
ואז לי נתת שליטה
אז שמתי גבולות
כדי שלא תברחי להכל ישר
מתווה אותך
מהפות לפה
ומהפה לפות
להרפות
גם כשאת אוכלת
את הפרי האסור
דעת
אני לא צריך יותר מדי ואת עוצרת
מתי שהו נגיע למצב הזה
שבמבט אחד את עוצרת את הזמן שלך איתי
אני לא אומר ואת כבר יודעת
קריאת מחשבות כזו ביני לבינך
החיבור הזה שלדעת אותך מבלי לגעת בך
החיבור הזה בעיניים שנשאר ונשמר
הניצוץ שהכי קל אבל הכי קשה להגיע אליו
זה יבוא אליי ואלייך בזמן הנכון
השקט הזה צריך לדעת לחיות איתו
להילחם עליו לנשום אותו
השקט כשנגמר הביט בראש
זה דיוק שלא כולם מגיעים אליו
העיניים מדברות
עמוק יותר מכל מילה
את מרשה לעצמך לבדוק גבולות
ואני מחזיק אותך יציב
זה השיא שלנו בשיא שלנו
הפסגה שבנו
ולשם נגיע
אמרתי לך תרגעי
הכל יחסי
יש זמן לעקל הכל
כל כאב בזמנו
ועדיף שתרגישי בהדרגה
זה ממש כמו לעלות מדרגה
כמו בין כביש למדרכה
את תרגישי מתי את מוכנה
מתי לאפשר לעצמך
מתי להתאמץ ומתי לא
את אומרת לעצמך
בידיים קשורות
אני צריכה אני רוצה
יש בך כל כך הרבה לתת
וזו רק ההתחלה
במסע הזה
העיקר?
הוא שהכרנו
זו את זה
היית בצומת
לצומת לב
ואני באתי בפנייה
ואת היית רעבה
תחושה והרגשה
שתוביל מיד למגע
ביטחון אמון חיבוק
ואני אומר לך
זה יגיע
וכשזה מגיע
את תרגישי את זה
שוט פקודה
זה מחלחל בך
מהראש ללב
ומהלב לורידים
ומשם לערווה
ובום..... שליטה..שקט של כניעה
תנשמי חזק
ותשאפי אותי אלייך
ברצון
אני אוהב לאפשר לך קצת
כי הקצת
הוא מה שמחזיק אותך דרוכה
קצת מגע
כדי שתזכרי
קצת ריחוק
כדי שתרצי
קצת ריחוף
כדי שתזכרי
קצת אדמה
כדי שתרגישי
כשאני מחזיר אותך אליי
קצת רגש
כדי שתפתחי
קצת טכניקה
כדי שתתרשמי
קצת לבן
רק כדי להדגיש
את השחור
אני אוהב את הדיסוננס
את החיכוך בין הבחירות
בין החלטות
את לומדת להיות זו
שיודעת לבחור
לבקש להיכנע
לבקש מעצמך עוד
להיות סבלנית
להפוך סבל להנאה
הכל תפיסה
וכל זה
בין האישיות
לבין הדמות
ולכלובי המלך שיצר כאן קהילה מהממת שלא מפסיקה להתחדש
תקחי אותו
כמו שהוא
כך אמרתי לך
את הרי יודעת איך
את יודעת לרצות את זה
את יודעת לבקש עוד
תמצאי את המקום הזה
הנקודה שגורמת לך לדחוף את עצמך
וכשזה מגיע לשם לקצה
תתנתקי
פשוט תרחפי
בין המציאות למים עמוקים
כבר לא חנוקים
תמצאי את האוויר לנשום
איפה שכולם קצת פוחדים
תני ללחץ להיות שקט
ולשקט להיות אוויר
והכאב פתאום
יש בו משמעות
משכתי לך בשיער
ואת רעדת בהתחלה
אבל העיניים
העיניים הן המפתח להכל
כשהן עצומות לרווחה
נחות
הכל משתנה
מציאות אל דמיון
השפה שבין אדון לשפחה
השיח האמיתי
בין נשמה לנשמה
בדס"מ הוא ריקוד
סאדיסטי
אקטיבי מוחשי וחושי
בעיניים עצומות
הכל משתנה לרווחה
הגרון הקיא
גלונים של ריר
רוק
ורצון
עוד
ועוד
את ביקשת מעצמך להיות
ביקשת ממני
אל תפסיק
במסע הזה
אני ואת
כלכך שונים
ואנחנו גם
כלכך דומים
שנינו באנו
עם מטען
פרקנו הכל
על הריצפה
ועל המיטה
ואז דיברנו
על כל מה שהיה
כל מה שעכשיו
וכל מה שיהיה
מעתה...
אני לא מכיר אותך
בלי עתיד
בלי החוויה
בלי הדרך
עד כדי כך
היינו שלמים
שם באותם רגעים
אני זוכר
חיוכים
חיכוכים
אני זוכר
שיעורים
סיעורים
שני מוחות
אני יודע
שיש רגעים
שישנו אותך לעד
אני לא אשתנה
ואת תהי את
כי הרגע הזה
ששנינו אחד
הוא הכי שלם
שאפשר
מערפל את החושים
משכר את התבונה
מצר את האופקים
יוצר שטחים מתים
ראיית החיים הקצרה
מעוור את הבחירה
עד לרמת שיכרון
והוא הופך מיד לאחד
לנפרד לישות
עד שלא תשאל
תדע רק אחד האני שבך
וכך הסיכוי לסיכון גדל
ויוצק קינאה כמו מכשפה לסיר
רוקח את ה אני
והשאר לא כלל
ולאן? לאן....
המודעות מתעוררת לתחייה
הרגשה טובה לרגע אחד
ניצחון במערכה רעב למלחמה
מתיקות לשניה כמו ממתק ממכר
סם של העצמי שבך
והתוצאה בכלל הפוכה
ברגע שתהיה הפוגה
ולך נגדו?
הוא חי בך
הוא מרומם נפשך
הוא קל לעיקול
הוא חלק ממך
מרים הכי גבוה שאפשר
ואין הוא נעלם
או נאלם
ונגדו תהיה?
האגו
לא נגדו
לא בעדו
לעבוד איתו
הוא חלק בלתי נפרד
משוכלל בגנטיקה האנושית
ביחד עם שאר תווי הנפש שבך
פשוט תהיה מאוזן לא בהגזמה
כמו בכל דבר גם באהבה
אין מספיק אבל יש יותר מידי
"ריח מעורר, תנסי להתרכז, תעצמי עיניים" הוא הצמיד אותה אל העורף שלו נותן לה להסניף את הצוואר שלו, ריח עז נעיף אלון שרוף גורם לנחיריה להתרחב קלות ולהרגיש רגועה אך מעוררת, בעוד החום מהחיבוק מחמם את עורה מרחוק כמו נשימה חמה. היא שמעה את נשימותיו השקטות והיציבות, כמו קצב תופים רחוקים שמגבירים את הדופק שלה. "תירגעי," לחש אדי בקול רגוע, ידיו נוגעות קלות בכתפיה,
הוא עבר לאט אל החזה, ידיו מלטפות את השדייה בעדינות, סוחטות קלות, מציירות מעגלים סביב, מתקרבות בהדרגה אל הפיטמות, אצבעותיו מחליקות על העור החלק, גורמות לטעם מלוח קל של זיעה להצטבר על שפתיה כשהיא נושכת אותן בהתרגשות. "תגידי לי מה מרגיש טוב," אמר, משתמש בסולם 1-10 כמו טיפ למתחילים, כדי להתאים את הלחץ, קולו נמוך ורטוב קלות, מהדהד בחדר השקט. היא הנהנה, "5," לחשה, והוא התחיל לצבוט בעדינות בין אגודל לאצבע, מגלגל את הפיטמה קדימה ואחורה, משנה את המהירות איטי בהתחלה, מהיר יותר אחר כך, התחושה כמו זרם חשמלי חם שמתפשט מהפיטמות אל כל החזה, גורם לה להתנשם בכבדות, נשימותיה רועשות יותר, כמו רוח קלה, התחושה הייתה צורב-מתוק, כמו של להבה קטנה, מתפשטת כמו גלים חמים אל כל החזה, גורם לה להתנשם בכבדות, כאילו המוח שלה מתחבר ישירות לאזורים הגניטליים, כ שחרור אוקסיטוצין שמגביר את ההנאה, עם טעם מתוק של התרגשות בגרונה.
הוא הוסיף אלמנטים נוספים נגיעות קלות בצוואר עם ידו השניה אבל שמר את המיקוד בפיטמות, משלב צביטה ומשיכה עדינה בהתחלה, חזקה יותר כשהיא ביקשה "7", אצבעותיו מחוספסות קלות, גורמות לצריבה חדה, ריח העור המתחמם סביבה כמו ענן. הגוף שלה התחיל להתכווץ, הנשימה מהירה יותר, גניחות נמלטות משפתיה, והשיא הגיע כמו גל פורץ – אורגזמה מהפיטמות, עונג מפוזר בכל הגוף, רועד ומשחרר, כאילו כל הנוירונים התפוצצו בבת אחת, משאיר אותה מתנשמת ומותשת, גלי חום מתפשטים מהחזה לכל הגוף, עם ריח הסיפוק באוויר.
