נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

אני לא צריך הרבה ממך
ואת גם לא ממני
בנינו זה פשוט
זה רק...חשק חזק מתפרץ
הביחד יפתור את כל התהיות
כל מה שרציתי, בסוף קרה איתך
אם לא ברגע שהופעת
אז עם הזמן

יש לנו את הבדס"מ
ויש לנו את הביחד
יחד אנחנו מתממשים
לא רק משתתפים
אנחנו מגבירים ומגבירים
עובדים ועוברים שלבים
וזה מסנוור
את כל מי שלא באמת בפנים
עד כמה אנחנו אחד לשני טובים
גם כשאנחנו רחוקים
אנחנו אוספים מלקטים
אנחנו אוגרים צוברים
המתח עולה ואז מתפרקים
מרוב שהדם החם עמוק בורידים
אנחנו תמיד בסוף מתפרקים
מוצאים את הנקודה
הנקודה של האור

זה לא מובן מאליו
פשטות כזו
זה כל כך פשוט
שזה חייב להיות...
מסובך לעולם

ואף אחד לא באמת
לעומק יבין
שבתוך החושך
אנחנו הכי...
אנחנו הכי מתמצאים
דווקא בתוך הביב
כשאני ואת מתלכלכים
וקרובים

כשיש רגש
יש משקל
כל מילה
או סכין
או בד
רגש
עושה אותך חשוף
אהבה הופכת
בקלות לסם
ללכת על חבל דק
ליפול לכאן או לשם
צעד צעד
אחד מול השני
לכאן או לשם
שק מלא במה שהיה
הכל מה שנשאר
זהו הקול
תיקשורת כאיזון
מייצב
את שומעת אותי משם?
כי אני רואה אותך מכאן

אני לא צריך לגעת בך פיזי 

רק כדי שתרגישי אותי 

המגע כבר קורה

עמוק במחשבה שלך איתי 

אני מנסה אותך

אני מתנסח איתך 

בשקט שלי

מדבר אלייך

עם השקט שבי 

והשקט שלי נכנס אלייך 

כמו יד פנימית

ואני לוחץ לך בכפתורים 

עמוק בפנים

פותח לך את החולצה הפנימית

רואה את העור שלך

באור שלי

זונה שלי

בסוף כל מה שעברתי בחרתי
הכל הוביל אותי אלייך
ואותך אליי
עמוק בפנים את יודעת את זה
אני יודע שאת מודעת לזה
כל מה שאמור לקרות קורה
ויקרה בזמן הנכון
כשאנחנו מוכנים להכיל את הדברים הטובים
כי אין אינטרקציה שהיא סתם
תמיד ניתן ללמוד מכל דבר
על עצמך ועל האחר
על ההרגשה ועל התחושה
להקשיב לעצמך
ולזהות מה שמולך
כי אין טעויות
ואין שגיאות
פשוט שבילים שלא בחרנו ללכת בהם
או לא ראינו אותם
ובסוף אנחנו רואים אותם

אני זוכר איך
הכאב הזה חדר
עמוק היה חד
כלכך גם על
הישבן
הסימנים האלו
היו הטובים ביותר
שלי עלייך
את חצי גנחת
חצי צרחת
ובטוח הזעת
החגורה פילחה
את העור
ספרתי עד 100...
1...2...3...
הזמן נעתק בסשן
כאילו לא עברה לה שעה
כשהגוף כואב
והמוח משוחרר
והלב רוקד
כשהחגורה של אבא
מפלחת את דרכה
לנשמתך
אחרי זה היה לנו חיבוק חזק
ישבת לי על הברכיים
והתנדנדת..
כמו החגורה:)

מוכנים?