נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

הרעיון שבחיים
הוא לשלב בין חומר לרוח
ולא לתת להם להיות חוצץ אחד לשני
כי בסך גם הרוח והחומר הם כלים להגשמה
ומי שמגשים הוא האדם שאתה

או בפשטות
כל דבר הוא טוב ותחת שליטה כל עוד הוא לא בהגזמה

לתת לדברים להיות
לאנשים להתגלות
לאמת כלי להתבטא
לרוח כלי לנשוב בו
ולחומר תפקיד

בין חולות הזמן שבנינו
יש אמצע מדבר ואת..
פעם קרובה ופעם רחוקה
את נשאבת בחזרה
ו חוזרת כשאפשר

רוח חמה ובי בוערת הדממה
את כורעת לפניי כמו תפילה
עינייך קשורות אליי
והן רואות דרכי
את הטוב שבי
ואת במצב כריעה
כמעט כמו קדושה

גם כשאני מבצע בך
את זממי
חטא אחרי חטא
מלוכלכת מהכל
וכמעט בלי קול
מלאה בנוזל
את הכי נקייה
את כנועה
אני שולט בך
ואת שלי

במדבר של תשוקה
חם כאן מאוד
רותח ממש
אנשים לא שורדים יום שלם ככה
המזגן אף פעם לא עזר
ככה זה
כשאני משתמש
ואת נפתחת אליי
הכל בוער

בין פחד לבין מיניות יש חבל דק
כמו בין מציאות לפנטזיה
ללכת לאיבוד.. באש בחום במדבר
לתוך תשוקה להידלק לבעור
רק לא להישרף
ולזכור לנשום
לא רק לזקור
זה צריך הרבה שיהיה נכון
יתאים לא רק חם

ואת
צלילים של עונג בוקעים ממך
מתוך הכאב
אני צורף בך צלילים
גניחות
כמו לחישה של שיר
והן יוצאת ממך בקצב אחיד

את מתמסרת לגורלך מתחתיי
סטירה על עורך
מבלי להסתיר
האדום מצטבר בגופך
בין שוט לקול ליטוף בין כל קילוף עור
את עוצמת עיניים מתמסרת
ורואה רק אור
כניעה שהיא חירות בחירה
תמיד שליטה גם בנתיננ
גם במשיכה
לומדת לנשום בתוך
סערה
הכל יותר כשזה מבחירה
בתוך כל הרעב התשוקה
הפורקן הזימה
יש בך פריחה
סוד נצור בלב סופה
זה שלנו רק שלנו
שלי ושלך

זה כבר לא משחק
זו המציאות
הפנטזיה
אין ניצחון
אין תחרות
יש רווח
יש מרווח
יש רק אמת
ואת עירומה

שאלת אותי..

אמרתי לך כל בדס"מ הוא אחר
אנחנו אנשים
זכר ונקבה שני גופים
פעם היינו זרים
היום אנחנו קרובים
כל אחד יש לו מסע מטען
שונה משונה
פחד סמוי פחד גלוי
כל בדס"מ הוא אחר
כי כל בן אדם הוא שונה
זה היופי בעולם של מגע
ובני אדם
הפרקטיקה היא תוצר
היא מוצר
אנחנו עושים איתה
מה שבא לנו
וזה שלנו

שלי ושלך 

מיוחדת? 

את מיועדת 

ואת במקום הנכון לך 

כל עוד את מרגישה

זאת כך

כשאת משפריצה הכל 

עם הרבה קול 

בידיי

את שוכבת בתוך הזרועות שלי

אחרי כל הסערה שעברה לך על הפנים

אחרי שהגרון שלך מתפוצץ מבפנים

את משתעלת כמו מעשנת 

וכולך מחוייכת 

היית קצת מבולבלת 

לפני שנפגשנו 

אבל עכשיו כאילו מצאת הכל

בלי הרבה קול 

רק נשימה חנוקה 

טוב לך 

ואוטוטו את חוזרת למציאות 

מלמצוץ 

למצוץ למציאות 

מעדיפה לחיות את הרגע 

רק להיות חופשיה 

לנצח 

להיות חופשייה מהפחדים והשדים 

אם אתם קונים מים, רשום מים בגדול..וזה ניראה כמו מים ושקוף לגמרי אל תצפו
שאם פתאום תאמינו מספיק חזק זה יהפוך להיות קולה..
או תופתעו שזה מים
זה תמיד יהיה מים..
גם אם תוסיפו טעם כלשהו למים
זה יהיה מים בטעם...

הטקסט לא מדבר רק על מים וקולה

השקט בעיניים שלך

לא מבקש ממני רחמים
הוא גם לא מבקש אישור

וכך בלי קול ובלי תירוץ
הראש שלך לומד להתרוקן
את לא צריכה מילים

ולא מחשבות

את לומדת לחיות בתוך הריק
ה void
מה שנשאר זה רק מבט אחד

שצועק "אני שייכת."
כל מצמוץ שלך הוא ויתור קטן לעצמך

וכל הבזק ריסים כל תזוזה של אישון

זה מילה שנבלעה

אמרתי לך
את לא צריכה לדבר קטנה שלי
כדי לדבר באמת
כדי להגיד אמת

העיניים שלך הן לאט לאט

כרעו ברך בפניי
אני נוגע לך בסנטר

מרים את ראשך למעלה

הלב שלך כבר שייך
הראש עדיין לא היה

בדרך לשם..
אני כבר רואה שאת נכנעת

את בולעת את הפחד כמו הריר

נותנת לי לחלחל בך מילים יפות לתוך
הסדקים
ואת כבר לא עוצמת עיניים

כדי להרגיש
את מתחילה להרגיש

גם כשאת רואה הכל באור
כשהקול הפנימי שבך נדם

וברגע שאת תסגרי אותן לרווחה
אני אקח עוד פיסה ממך למסע

ואת לא תבקשי אותה אף פעם בחזרה
את תרצי שהשקט הזה

יישאר לנצח
ואת תביני שהשקט הזה

הוא הניצחון שבך 

על עצמך 

ובשבילך
השתיקה שלך היא שירה

והמבט שלך

הוא כתב הכניעה היפה ביותר

שחתמתי עליו 
הס...קטנה
השקט הוא נחלתך
עכשיו
 

להכניס לך עמוק 

לפעמים אי אפשר איתך
וכנראה אי אפשר בלעדייך
העוצמה הזו שלך ממכרת
האש הזו שבך מושכת
לעיתים היא מדליקה ומחממת
וחלק היא שורפת

צריך לדעת אותך
ואת בוערת בוהקת סוערת
מה שאתה רואה זה מה שאתה מקבל
העוצמה הזו היא שלך
לדעת מתי להתקרב
ומתי קצת להתרחק
מתי להושיט יד ומתי להחזיר
ומי שלא לומד לא שורד
ונהיה אפר מתאדה

יש לי קיום ביקום שבך
והוא נצחי הוא לא נעלם
כמו שהקול שלי בראש שלך
לא נאלם
וגם כשאת לבד
אני יודע שתזכרי את הטוב
וכמה שטוב את תרגישי רטוב
הרטיבות הזו שרק אני יכול
לא בגלל שאני השולט הכל יכול
אלא בגלל שאני החבר הכי טוב
זה שנגע באדם לא רק העיר את החיה
לא רק רצה ורצה
עד שירד דם ורץ
זה שחיפש לכתוב לך על הדף
ולא רק להניח על המדף ולהגיד היה
זה שהפך לך את מה שרע לטוב
ואת מה שטוב לקרוב
זה שמלמד וגם לומד
לא עוד סימן
להיות לך סמן
סימנייה בין הדפים
מהפרק הכי מיני יצרי
לפרק הכי אמיתי כנה חודרני
וגם למה שמגעיל
אני רציתי
לא הייתי צריך
בחרתי בך
כי ראיתי והרגשתי את הנשמה שלך
בואי אליי איך שאת
ותני לי להחלים אותך
ללילה טוב
חלון לחלום ר טוב

בואו נדבר על נוהל אמיש בעולם הבדס"מ.
החופש לבחור לחזור מהאמיש לשליטה
עם הסכמה ותשוקה נוהל אמיש בעולם הבדס"מ מהו?
מכירים את זה ששולט/ת נפרד/ת מנשלט/ת לאחר תקופה וחוזרים לעיתים זה נוהל אמיש.

אמיש הם לא רק השראה לסדרה עולמה של שפחה
הם השראה גם לבדסמ במידה, ולמושג נוהל אמיש.
כת האמיש היא קהילה נוצרית שמרנית, שמקורה בגרמניה ושווייץ במאה ה-17.
האמיש חיים בעיקר בארה״ב (בעיקר בפנסילבניה, אוהיו ואינדיאנה) ושומרים על אורח חיים פשוט, צנוע ומרוחק מהטכנולוגיה המודרנית. הם לובשים בגדים מסורתיים, נוסעים בכרכרות סוסים, ומנהלים חיי קהילה שיתופיים ונוקשים מבחינה דתית וחברתית.

אחד המנהגים הבולטים שלהם הוא ה-Rumspringa תקופת "שחרור" בגיל ההתבגרות שבה הצעירים רשאים לצאת מהקהילה ולהחליט אם ברצונם לשוב ולהצטרף אליה כבוגרים.
בקהילת האמיש, רגע המבחן מגיע בגיל 18. Rumspringa — זמן חירות. הצעירים יוצאים מהעולם הסגור, נחשפים לפיתויים, לחופש, למודרנה. הם יכולים לשתות, לחגוג, לחטוא כמעט בלי גבולות. ובסוף, אם ירצו אחרי שנה לחזור. רק מי שבוחר לשוב באמת שייך.

בעולם של שולטים/ות ונשלטת/ים, יש משהו עמוק לשאוב מזה.
שליטה אמיתית איננה כלוב לנצח. היא אינה שרשרת מהודקת מדי, אלא חוט משי דק שנכרך סביב הלב ומוח והיד, בשליטה הבחירה תמיד מתקיימת גם למטה ו לפעמים דווקא מתוך אהבה ושליטה שולט טוב יידע לשחרר, לא רק להחזיק. זה ברגיל אבל
מזה נוהל אמיש(יש כאלו קוראים לזה בצורה אחרת) בעולם הבדס"מ?

יש שולטים שולטות שאחרי שנה של קשר אינטסיבי, לעיתים כמה חודשים משחררים את הנשלט/ת שלהם בהסכמה(יש כאלו לא במודע ולא בהסכמה אלא כתהליך אוטמטי) ובמודע ובהבנה הדדית להתנסות, לחוות, להרגיש, להתגעגע, להכיר שולטים/ת חדשים
ואז להחליט אם לחזור או לא.
לתת ללכת, לחוש את העולם בלי ההוראות של הקול שהתרגלו אליו ובלי הפיקוח, בלי ההגבלות שנצרבו.
כדי יתחוו חופש אחרי כל מה שצברו ידע וניסיון. אולי להתמסר לרגעים אחרים, אולי תגעגע.
ואם היא או הוא יחליטו לחזור לא כי חייבים, אלא כי מבחירה אז השליטה תהיה עמוקה יותר מכל.
כי ההסכמה שלה שלו, עכשיו, היא אינטימית, חופשית, נטולת אשליות, עם כל הידע שנצבר.

נוהל אמיש נוצר בעולם הבדסמ כמו האמיש, כדי להכניס את השליטה למצב של הוכחה גם מהאין פחד מהעולם שבחוץ.
ולקדש את הרצון.