נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

כולם רושמים אותך
עולם כזה שמתייג אותך
מחפשים להגדיר אותך
מילה או שתיים מלוות אותך
הפחד התת הכרתי שלהם מלווה אותך
זרעים שלהם נטועים בך

אולי זו הפשטות האמיתית
העולם מחפש להציל ואז לאציל
ואולי תהי בסוף אצילה
בטוח את צריכה מציל שיציל
הפחד מנהל אותם אז הוא מנהל אותך
אם את רחוקה אז למה
את מפחדת להתקרב
ואם את קרובה אז למה
את מפחדת להתרחק

אם את בוכה את חלשה ושבורה
כי הגיע הזמן לעמוד על שלך
ואם את לא מחליטה את
לא החלטית כאילו אין זמן בעולם
לבצע כל החלטה
את תקועה מבחירה
בין הטוב לרע
ומזה טוב
ומזה רע
אם לעיתים נקודת מבט

ואת לבד אז למה לבד
ואם את אחת אז למה לא עוד אחד
ואם את ביחד אז למה עכשיו
ואם את לא אז למה כן
כי אם כן אפשר גם לא
ואם הצלחת לגעת באחת אחד
אז למה לא בכולם?
הכל זה כלום וכלום זה הכל

בסוף לא משנה מי נימצא
יש אותך ואותך בך

להיכנס עמוק הכי עמוק 

להשאיר בך חותם 

כזה שנשאר

נשאב לפנים

לא משנה מה תעברי 

או לאן תפני 

את תביני 

ואת תרגישי 

את המשמעות 

של תרכיב המשמעת

את תקשיבי לקול 

תזכרי הכל 

וזה יעורר אותך 

כמו פקודה סאגוסטית

היפנוזה מעוררת 

ראש למטה הכי למטה

לעצום עיניים לחבר את הגוף 

בין כל הקצוות 

בין הראש לכוס שלך 

המחשבה הכי למעלה 

ראש למטה
את מבינה אותי ? בתוך השקט?

את מחכה לי בחדר

לבושה כלכך יפה בשבילי

אל תזוזי אל תעזי תוותרי

פשוט תתנתקי תתנקי הכל

מהקול הפנימי

תשאירי בך רק ריק

חור שחור שאני אמלא 

תני לדם לזרום 

לכל האדום הזה להתערבב 

את לא במצוקה

את לא לבד 

את פה 

וגם שם

את הכל וכלום 

באותו הזמן

הכל מהר מדי היה 

עכשיו זה לאט 

זה מרגש קצת 

כמו אלכהול או סם 

ככה זה מיניות בחיבוק לחיבור

זהו שיעור מתמשך

הראש שלך בתוך הלכלוך 

הכל מטונף מלא חטאים

מנגינה רק שלך

אבל בכלל הכי נקייה

טהורה

את מתמסרת

צייתנית

אני פה למרות שאני לא כאן

אבל זה לא מספיק

ועד שזה יספיק

את מפחדת שזה נגמר

ילך לאיבוד עם הזמן

זה קשה

האופטימיות שבי מול הפחד שבך

הרצון להתעורר מול הרעיון של החלום

פחד ועוד פחד

כלכך הרבה פחדים

ופתאום הם צפים ובאים

לא הולכים... ואז מתנדפים

משב רוח מרענן

ואולי זה יהיה אמיתי

וזה שוב חוזר

מעגל הפאקינג חיים

ודווקא אפשר להסתכל שונה

זה לא משונה

החיים בנויים על נקודות

ומבטים

הפחד יכול להיות תמריץ

שממריץ ואותך מריץ

לעצב מטרה ללכת עמוק

להיות חופשי וחזק עם הזמן

וזה אולי רצוי

אז למה לא לנסות

לפחות להתנסות

תתנסי תנסי

אמשוך את החבלים חזק יותר
ואהדק אותם עלייך חזק
בעיניים מכוסות ופה חסום
את כה חסרת אונים
מנותקת מצליל וממראה
אובדן שליטה מוחלט בשבילך
כל חושיך מסתחררים
כל תשומת הלב נתונה
למגע לעורך
והוא אדום, לוהט, בוער

את זוהרת כמו הירח תחת עוצמתי 
אשלוט בך לחלוטין
כל כולך בשליטתי
אפתה את גופך החסר אונים
אגרה את נשמתך
ואת מתפרקת מעצמך
בין המסע לכאב והעונג
החשיפה והעירום
את חמימה ומסופקת על הריצפה
את כלכך חמה היא כלכך קרה
וכשאסיים..
לא אעזוב אותך סתם כך בוערת
אני אכבה לאט לאט את האש
אהפוך בחזרה שפחה לאשה
נשיכה הופכת לחיוך
הגוף נרפה מהחיכוך
אאסוף אותך אליי
ואת בין זרעותיי נעטפת כמו בכוך
מוריד את הכיסוי
והנה האור חודר בחזרה
הגיע הזמן לנשום

זה מטורף לגמרי
מטונף כאן
שנינו ניזונים מהדם שבפנים
הורידים יבשים
כמעט כבר ורודים
בעולם שבנו אין ורדים
אין יותר כאב בנו
רק מקצב אחיד
כשני חיות
שנינו חיים ונושמים
תשוקה תאווה ורעב
פיריון הזימה
הרפייה...
הלילה לא נרפה

פומביות
מול פוביות
פנו דרך למוזרים
גורמים לכולם
התקפי לב
תני לי להראות להם
מה הם מפסידים
מזה חופש
של יצרים
כמו שני יצורים

תספרי להן בגופך
כל מה שאת צריכה
זה רק קצת משמעת
ולי יש מנה כבדה
מהתרופה הנכונה
אני דומיננטי בהגדרה
נדלק מהכניעה שלך
ואת רעבה להתמסרות
להתנתק מהכל
והקול שבפנים
לעבד תחושות
לאבד חושים
ולהיות

הצד האפל
הוא שלנו
מתחת למנורה אדומה
ככה חיינו וככה נחייה
מדליקים את האור
איפה שהכי חשוך
ומטיילים בין כל העונג הזה
בלי חרטה
רק סטייה

את הנשלטת
האסון הקטן שלי
הכאוס המוחלט
ואני האדון שלך

הלילה הזה..רטוב
הבשר שלך
לציפורניים שלי
את בובת החוטים שלי
אהבה מהנשיכה הראשונה
קושר אותך
נוגס בך
מפרק אותך
ומרכיב בחזרה
כל מה שאת צריכה
ולי יש את התרופה הנכונה

מעדיף שיח בריא

את שייכת לבית הזונות של השטן
את נחנקת מעשן התאווה
משתוקקת לשליטה
רוקדת מסביב למדורת התשוקה
מייללת כזאבה מיוחמת מול הלבנה
את מכניסה יד עמוק
אל קודש גופך
את מרטיבה מרטיטה
מהמוח לגוף
נושכת שפתיים כערפדית צמאה
מתפשטת כמו אש בשדה מול כולם
פאבליק דיספליי
משחקת בין האסור למותר

וכשאני חוטא אני עושה את זה עמוק
בתוך התשוקה שלך
עמוק לתוך הבור שבך
וכשאני חוטא אותך
את יודעת שזה אמיתי איתך
בואי אליי
אל בית של משמעת
יצירה של יצרים
מימוש כל הפחדים
בידיים בטוחות
מגואלות בסטייה
גן עדן פרטי של שפחה כנועה
המלאכים נופלים לאט מהשמיים מכאן
את מחליפה כנפיים
לובשת שחור
לוטשת עיניים אל מתחת למכנס
את צועקת בתשוקה

כשאני חוטא אותך את בוערת
כשאני חוטא איתך את נמסה בידיים שלי
את מתעוררת בבית
הכלוב שלך
במקום שבו את שלי בשבילי
כרצונך כרצוני
זהו בית הזונות של השטן
קטנה שלי
זה המקום אליו שייכת

כשאני חוטא אותך
את בולעת הכל
את בוערת
את גונחת
את חיה
את נפתחת
את מתמסרת
את נמחקת
את מתקיימת
כשאני חוטא את נשלטת
זה נכתב בגוף שלך