בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

God​(שולט)חשבון מאומת

נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

Dom Eli - אלוהים - God
בדסמ ורגש, Bdsm Poetry, שירה בדסמית, ציור במילים קנבס של הבדסמ ורגש.
לפני שנה. יום חמישי, 1 במאי 2025 בשעה 16:18

הלוח נפרש שמונה על שמונה 

שמונה היבטים לכל נפש 

ואני יושב מלכותי כהרגלי

והיא כורעת בדממה כהרגלה עם הרגליים 

אני בשחור והיא בלבן

היא ראשונה לתנועה שלא כהרגלה

עיניה יודעות הגנה והתקפה

אני פותח בפיון ל־E4

סוג של בדיקה ראשונית של גבולות

היא עונה בשקט 

כמו סיציליאנית חכמה

לא ממהרת ליפול

הכל אצלה לאט ובכוונה

להתמסר ולא להתמסחר לסיטואציה

 

הוא מזיז את הרץ חודר בקלות קווים

היא מגיבה בהזזה קלה של סוס

קרב מוחות ועונג עמוק


אני תוקף במילים

והיא נסוגה אך לא נשברת

רק מחכה באיפוק

היא מצרפת את המלכה בתנועה חופשית

תנועה חדה ל־H5


לוחשת "בדוק"

אך יודעת זה רק חלק מהמשחק

אני מיישר מבט

היא מסירה את ההגנות פיון ועוד פיון

אני מתקדם מלך בין הכלים פתוחים שלה

היא כורעת על D6

עוצרת את נשימתה

ואני לוחש

"שח. תני לי את הכניעה".

אבל זה לא מט

לא ניצחון מוחלט 

עדיין..

אולי עוד נסיים בפט

או במט 

את מקריבה את המלכה שאת 

כדי שהמלך שאני יהיה לך

לפני שנה. יום רביעי, 30 באפריל 2025 בשעה 18:18

כח עדין

 

ואת...

קושרת לי מבט עם חוטים של שתיקה
הגוף שלך מבקש

הנפש מחכה
שחור עור לילה וסודות זה שיקוי לעוד..
את כבר רוצה להרגיש

נמאס לך רק לראות

 


כוח עדין

ואת במבט אליי...

אל תוותר לי

לא עכשיו לא לעולם 

אל תלטף אותי תשלטי בי
הגבול הוא הדק בשבילך

פשוט תלחץ עליו

בין כאב לתשוקה

את העמוקה 

בוחרת 

 


ידיים באוויר 

נשמה על הקצה 

גוף בקצה

את לא שואלת ואני עונה

בדיוק ככה אני אוהב

אני קובע 

את מקבלת

כל סימן שאלה

הופך את עצמו

ולכל קצה יש גם מחר

 

אל תוותר לי

אל תהיה עדין איתי עכשיו

את רוצה להרגיש דני דין

להיות ולא להיות

משחק של שליטה

אל תלטף אותי

תשלטי בי

הגבול הוא הדק 

תלחץ עליו

 

אני מאשרת לך

להיות חיה 

תשתין מסביבי 

טריטוריה שלך

לפני שנה. יום שלישי, 29 באפריל 2025 בשעה 4:09

זכרונות יותר גרועים מכדורים
צלפים של אלוהים יורים
האם באמת הזמן מרפא
והאם כל עוד מישהו זוכר
אנחנו חיים

אני שואל ואין עונה, הלו?
אותי המוות הפתיע בכוונה תחילה
נפלתי שם על משכבי כיתום מכל שמחה
שם נפלו לי חברים חול מלא בגלגולים וזיעה
על האדמה הזו הדם הזה נוזל מחלחל

והם עומדים כצל
זיכרון של אושר הוא איננו עוד אושר
וזיכרון של יגון הוא עדיין יגון
המוות הוא סוף החיים אך לא סוף היחסים
ישאו בליבם אותי הקרובים
לנצח נצחים

עטוף בדגל עמי
נח על משכבי
דמעות מחלחלות באדמתי
זו כבר האדמה שלי
דמעות מעניקות משמעות
הצער לא עוזב הוא מחיה את הרעב
דמעות מחלחלות באדמה
החיוך שלא נגמר פשוט תם

מלחמה ושירים על גבורה
ואני באדמה
אולי אחזור פרפר
אולי דבורה
אחפש לי פרח נוי על מצבה

ועל אלו החיים
ארפא את הקרובים
ארפה מן החיים
שקט הנצח אחרי הכדורים השורקים

לפני שנה. יום שני, 28 באפריל 2025 בשעה 22:05

בפעם הראשונה

היה קשה לאכול אותך 

את טובה והכל 

אבל לא בטוח

שאנחנו תואמים 

מתאימים 

לא כולם מסתדרים

יש הבדל בין האופי לטופי

והטופי...

אבל בשליטה...

בשליטה הפיתרון 

 

לפני שנה. יום ראשון, 27 באפריל 2025 בשעה 17:18

שעונים נמסים על עורך כשאת איתי

תלויה על החבל כמו שעון נמס בשבילי
אני מושך בחוטים והזמן מתעקם כך
אל תפחדי להיות מושלמת איתי 

את לעולם לא תגיעי לשם לבד  

גם אני וכך משלים אותך ואת אותי 
אז תשתחררי תצרחי תבקשי עוד איתי

אני לא לוקח סמים אני הסם שלך
כך לוחש באוזנך כשידי נוגעות בך
כאב הופך ל צבע הצמרמורת היא מכחול
אני מצייר בגופך טרוף יוצר אותך מחדש כמו סלאבדור דאלי

 

הם מסתכלים עליי ועלייך 

חלק מבינים את השפה 

חלק לא מצליחים להבין את התמונה

מי שרוצה לעניין אחרים חייב לעורר זעזוע
אז אני קורע ממך הכל 
רואה אותך נפתחת נמרחת נמסה
בדיוק כמו שעון שמסרב להחזיק את הזמן

בממלכה הזו שיצרנו אין מגבלות 
רק ציות שיכור ורצון מחוספס
הבדל קטן קיים בין שיגעון לגאונות רק הצלחה
ואת, יפה שלי, הצלחה של גאונות בידיי

לפני שנה. יום ראשון, 27 באפריל 2025 בשעה 12:54

לגבי מערכות יחסים

לפעמים אדם צריך לטעום קצת הפסדים

כדי להבין מתי בפעם האחרונה באמת טעם ניצחון 

 

לפני שנה. יום רביעי, 23 באפריל 2025 בשעה 17:01

החום הזה
מתפשט בך
בוער לך
מדליק אותך
מתח מיני כמעט חשמלי
מתפוצץ בך

אני ואת אוהבים
ניגודים דיסונס בין
הסטיות והמציאות
הגוף וננפש
המגע והמבט
האמת לשקר

אני מת לטרוף אותך
אני קורא אותך
רוצה לדעת אותך
לגעת בך

לנשק חזק
לשאוב הכל
לנהל דיאלוג
גופני נפשי
בלי מילים צלילים

ואת נעמדת מולי
מחבקת חזק
פוחדת מהבא לבוא
רועדת אבל בטוחה
רוצה משתוקקת
להסיר את העטיפה
לגלות עוד קצת עוד..טיפה

כשהגוף הופך למפה
והראש הופך לחלון
והלב הופך לדלת
הכל נפתח

בדס"מ ורגש.

לפני שנה. יום רביעי, 23 באפריל 2025 בשעה 4:59

אני אוהב שאת מנשקת

את היד

הכבוד שאת רוחשת להשפלה למכה

הרעב לגאות ולשפל שבך העלייה והירידה מבחירה

בדס"מ הוא לא רק פרקטיקה נכונה זו מהות

לא המכה על הישבן תעשה אותך שמחה

אלא מי שאני הופך להיות בשבילך במיוחד

ואיך הכל מתפוצץ לך מבפנים מבפנים

איך אני היחידי שיכול לגרום לך לאבד את עצמך

שקט וסערה הכל תלוי הינף יד כח הבחירה

ואת זו שתלויה כל הזמן בין אוויר לאדמה

ממתינה לכל צעד מה אחליט הפעם

וכל החלטה שלי משפיעה ואולי זה קצת נמאס אבל

זה ממכר במישור הפיזי והמטאפיזי הנפשי והגופני כאחד

הורמונים משתוללים?

בגלל נוכחות מוגברת שלי במחשבה

שפיות? בגלל שאני עומד במקום ולא זז

אי שפיות? בגלל שאני לא קרוב וההרגשה הזו משגעת אותך?

שקט בראש? זה בגלל שיש בך קול שקורא לך

ביקשתי להיות הכל בשבילך

אבל עכשיו להיות מלך זה אחריות

אם אני מתרחק זה שפל אם אני מתקרב זה גאות

עכשיו את פשוט חומר ביד היוצר

ואני יוצק ואותך מפסל בך

היית כלכך פרקטית מעשית

אני הבאתי את הרוח לשם

הירח והשמש וגם השמיים והאדמה נבנו מחדש

את לא יכולה לברוח מההרגשה שאת רוצה

שאני הכל, הכל שנבחר בהסכמה.

אבל לאן וכמה לאן? מזכיר לך ביקום

אין באמת זמן

הסס...

תני לשקט להיכנס עכשיו

לפני שנה. יום שלישי, 22 באפריל 2025 בשעה 15:57

 

לפני שנה. יום ראשון, 20 באפריל 2025 בשעה 15:57

את מרשה לעצמך
להיות חלשה לידי
חשופה, עירומה, גוף ונפש
לרוקן את כל הרפש
בשביל רגע של שקט

לפרוק
בגדים, עול, מחשבות
שעות של אי יציבות
ואני מרשה לעצמי
להתחזק דרכך
ואת – דרכי

את מאפשרת לי להיות
את מכילה – מכולה שלי
ואני שלך
נהנים להיבנות
נהנים להיבנות
יחד

ככה פתאום
באמצע הלילה או היום
אנחנו נפגשים
מדברים
מחליפים כוחות

מחזקים את הנפש
במגע עמוק
של צחוק ורצינות
או ציניות
סיעור מוחות
על עבר והווה

אני ואת
זה פשוט ללמוד
לנשום מחדש
התאוששות
התחזקות

בלי קשר לסיטואציה
זו תבנית של צמיחה

מיניות
חשיפה
מחשבה
וכמה את חשובה

הדדיות
לא הפרד ומשול
לא בדידות
יחס של יחסים
בין אדם לאדם

בלי לחשוב על תוצר
או איך לקרוא לו
כאילו היה מוצר

אנחנו משתמשים בהכל
ככלי
בך, בעצמי
ובמה שאנחנו עושים
בבדס״מ ובחיים

אנחנו צומחים מחדש
אחד בשני

הקול שלי שם כשאת צריכה
גם כשאין כבר מילים
אנחנו מתקיימים
קיימים

מתעלסים שעות
גם בלי מגע

יחס היחסים
כנות, אמון, תקשורת
נוחות ורגש

כאחד