נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

מאמצת את התכלית 

את צנצנת

מלאה בסוכריות 

וכך את חיה מתוקה מרירה

כל פעם צבע אחר

ממש mnm 

כל פעם קצת קרמל 

קצת נוטלה

קצת מפתיעה

קצת רגילה 

להיות ילדה של החיים

ואני? אבא 

אני צריך רק לפתוח

ולבחור סוכריה 

בסוף אין כמו אבא

את יודעת את זה 

לא משנה לאן תלכי

לא משנה מה תעשי

לא משנה אם זה לבד 

או סתם עם עוד אנשים

הכל סתמי 

כי בתכלס 

את משוועת לחיבוק

לא לחיזור

ליום הזה שהראש הופך להיות קל מאוד

כשהכל בתוכו מתרוקן

והוא מונח על הכתף 

את יכולה לבכות לצחוק

והאבא..

האבא תמיד אוהב

הכאב הזה מפלח את עורך

מלפח את גופך 

את עוצמת עיניים

מתרכזת מתאמצת 

לא לזוז לנשום עמוק

את מקשיבה לצליל

עם הזמן שחולף 

זה הופך להיות

מדיטציה בשבילך

את מחייכת 

הראש מתנקה

מתנקז לריק 

הגוף רטוב

מזיעה של הלב

חייתית וחיה ככה את נושמת 

חוסר שליטה  

האיזון בין עצמך לעולם למין לא קיים

זה או שחור או לבן 

ואת 

את שורטת נושכת 

רע וטובה 

כמו סם 

את על הקצה 

קצה הפחד שבך שלך איפה שהוא כבר לא באמת קיים

שם אין דאגות 

יש רוחות זריחות ושקיעות 

ואת כמו מפרס 

מי יאלף את הסוררת השורטת 

רק הלב כנראה 

אם בכלל המפתח נמצא 

תתקרבי אמרתי לך 

ואת עשית פרצוף 

והתקרבת 

לא התקרבנת 

באת לקחת 

ואני אמרתי לך 

אני לא כמו השאר

אני נותן 

אבל גם לוקח בחזרה 

יש לי תפקיד
לשמור עלייך מכל משמר
אחראי על הנשמה
על החיוך בהווה
ועל שימורו בעתיד

יש לי תפקיד
לחבק אותך
לחזק אותך
לכוון אותך
לשכלל אותך
לעצב אותך
לנצח איתך

לפרק אותך
לרוקן הכל
ואז
ליצור איתך
ליצוק איתך
ביחד איתך

יש לי אחריות
על הלב
הגוף
והנפש
לקרוא אותך בין הצלילים והמילים,
להיות סבלני ולדעת להקשיב
ואם צריך
לתפור לך כנפיים לעוף איתן
ביחד איתי
לנתק את הפחדים
לעצים את הטוב

וכשהכל סוער
להיות לך מגדלור באפלה
להוביל אותך בבטחה
ליבשה בטוחה

שאת

אז אני שם לרוקן הכל בסשן

חזק שמטלטל מרוקן אותך

משהו שמשאיר סימן 

וקצת דם 

אבל צורב בך זיכרון של שיכרון שמעלה חיוך 

כל פעם שהכל בחיים עולה על גדותיו

כשהיא בספייס אורגזמה של גרון עמוק וחנוק 

זה אף פעם לא יכול להיות מובן מאליו

הנתינה שלך שבך הופכת אותך למתנה בשבילי

התמסרות שבך המאבק שלך

הנאמנות שלך הרעב שבך

זה אף לא מובן מאליו

זו מתנה ואני צריך להתייחס אליה

בהתאם להגיד תודה

על מה שאת נותנת לא פחות

מזה שאת תגידי לי תודה על מה שאת מקבלת
אבל..הכי אני אוהב, את הסיגריה שאחרי הסשן.

ולא לא בגלל הסיגריה, אלה בגללך השיחות שלנו הכי עמוקות שם, אחרי שהורדנו הכל אנחנו ערומים נפשית, אחרי שנתנו הכל אנחנו יכולים רק להכיל.

מדברים חופשי, מחייכים חופשי,מתקשרים חופשי.

והכי אהבתי שבפעם הראשונה אמרת

"חח..יפה...אתה מקשיב"

ברור שאני מקשיב, לומד אותך לא סתם אומרים "לדעת אותך".

מקשיב לגופך בשביל לגרום לו עונג מקשיב לקולך, זהו תפקידי.

כובל את נשמתך לנשמתי.

אל תספרי לאף אחד

שאת כלבה 

תספרי להם שאת חתולה

אמרתי לך