נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

האדם תמיד ימצא את עצמו

לחזור לאותה נקודה

שהוא צריך להתמודד

עם השדים שבו לבד

לאכול לבלוע את הרגע מיד

ולהחליט עכשיו כי זה חם

לקחת את להט האש

ולהגיד זה או אני או הם או אתה

או להמתין שזה יתקרר קצת

ואז להסתכל על הכל

ולבחור מאיפה בכלל

מתחילים ללעוס סיטואציה כזו

איך מעכלים הכל

יש שלל תירוצים

בכוס האלכוהול

או שהכל זורם ויזרום

בכוס מים

הכל זה נקודות מבט

החיים מלאים באפשרויות

ובעיקר העיקר זה הבריאות

לעקל מה שאפשר כמה שיותר נכון

בזמן שהוקצב

מגע ועוד מגע
לחישה ועוד לחישה
כאב עונג ועוד קצת
לסובב ללחוץ לשחרר להדק
והכספת נפתחת לאיטה

עמוק בתוך החלק האפל שבמוחי
זה מתרחש
יצירתיות מלאה בגוונים של צבעים
מתחברת לה לתמונות
פנטזיות של תשוקה
למזג לתוך המציאות ביחד איתך

סדר מופתי
בתוך כאוס צבעוני
סטיות סוטות
מן השבילים
נוגע בך נוגעת בי

מוזיאון שלם של יצירות אומנות
שבחרתי בשבילך ומימשת בשבילי
ובכל יצירה
יש פנים גוף ותנוחה
צליל של גניחה,זעקה, צעקה
סיפור והבעה

לחדר הזה במוחי
אני נכנס להתמוגג
תחושת סיפוק אופפת בי
זכרונות חלונות לפנטזיות
חלומות שכתבת לי
ומימשת בשבילי

זכרונות יותר גרועים מכדורים
האם באמת הזמן מרפא
והאם כל עוד מישהו זוכר
אנחנו חיים

אני שואל ואין עונה, הלו?
אותי המוות הפתיע בכוונה תחילה
נפלתי שם על משכבי כיתום מכל שמחה
שם נפלו לי חברים חול מלא בגלגולים וזיעה
על האדמה הזו הדם הזה נוזל מחלחל

והם עומדים כצל
זיכרון של אושר הוא איננו עוד אושר
וזיכרון של יגון הוא עדיין יגון
המוות הוא סוף החיים אך לא סוף היחסים
ישאו בליבם אותי הקרובים
לנצח נצחים

עטוף בדגל עמי
נח על משכבי
דמעות מחלחלות באדמתי
זו כבר האדמה שלי
דמעות מעניקות משמעות
הצער לא עוזב הוא מחיה את הרעב
דמעות מחלחלות באדמה
החיוך שלא נגמר פשוט תם

מלחמה ושירים על גבורה
ואני באדמה
אולי אחזור פרפר
אולי דבורה
אחפש לי פרח נוי על מצבה

ועל אלו החיים
על יוחכם אתרפא
ארפא את הקרובים
ארפה מן החיים
שקט אחרי הכדורים השורקים

בעולם 

שאני ואת

יוצרים 

מנסים 

מתלהטים 

בוכים 

רוקדים 

מזדיינים 

מתפרקים 

נבנים 

העולם הזה 

קשוח אפל ועדיין מלא באור 

עולם לא מובן

אבל הכי מובן לי ולך

הסערות האלו 

הן מבחן 

מלאות בגלים 

חלקם גלי גלבוע ממרחק 

לפעמים זה רק גלי רוח מקומית

ב סוף יש ספינה 

יש הגה ויש אותנו 

אנחנו נאבקים על ההגה לעיתים

כמו כשהגלים נאבקים 

בעצם ששט על הים