נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

לחיות באמת
זה לחיות בתוך אמת
לאפשר לעצמך
כשמישהו מאפשר לך
לקבל את עצמך
כשמישהו כל מה שהוא באמת מבקש
זה רק שאתה תהיה אתה
לא שופט
מחזק
ואם צריך מתחזק
נותן לך להיות חלש
אוהב אותך ללא פשרה
רוצה אותך
עם כל הפנטזיות
לחיות את החלום שלך
ביחד איתך
לחבק אותך
כשיש סיוט
לחבר בין הילד לגבר
האפשרות
פשוט להיות כנה
אהבה בנויה על זה
מיניות גם
הנפש צריכה את זה
הגוף מסוכרן עם זה
מתקשח עם שליטה
שהיא תוצר להבנה
ללא שפיטה והכלה
ללא הכללה
נטו חופשי
למצוא את הלבד בביחד
ואת הביחד בתוך הלבד
ואת זו וזה שיהיו שם
לא לשנות
רק לתת לדברים להתפתח להיות

תני לי אותך הבוקר

חחח

זה פשוט

את אוהבת להרגיש שיש פה
מישהו בשבילך מעלייך משגיח
יש חוט שמקשר בין הנשמות
יצרנו אותו כשדיברנו גלויות
מוביל ואת מובלת אליי
לא נמשוך ביחד כי החוט יקרע
לכן אנחנו יוצרים סדר
בהקשבה

את אוהבת להניח את הראש
ולהישען
אך את לא רגילה
שיש כתף קבועה
זה בשבילך שונה
אך הינך מתרגלת
מתרגלת לאהבה

מנוחה למחשבה
מנוחה לגוף
מנוחה לנפש

ולהתעורר מתחת לשמיכה
הריח של הבוקר
ציפורים מצייצות
אני עוד יושן
ואת מחייכת עמוק
זה לא חלום

הזוגיות הופכת למהות
לדלק שלך
לאמת שבך
לבסיס שממנו תצמחי
כל בוקר מחדש

מי אמר שזה קל?
לאהוב לתת ולקחת
להכיל ולהיות
לשלוט ולהישלט
זוגיות ואהבה
יציבות עצב ושמחה
קושי נפשי וגופני
תלות במסגרות של חברה ועבודה
להיות שלם להיות מושלם
לחיות ללא תהיות
לא לריב לדבר מבלי להרחיב
לחיות בכלל בלי יוצא מהכלל
להיות חבר קשוב תמיד

מי אמר שזה קל?
אם זה היה קל כולם היו
בזוגיות ממזמן ועם חיוך
שלא נגמר

ומכל הדברים שאנחנו
בטוב וברע צמחנו
כל קושי עברנו שלב שלב
כשפחות התאמנו תיאמנו
כי רק ככה אפשר
ותמיד ידענו אין אני
בלעדייך ואין את בלעדיי
יש דרך ואת הדרך הזו
נצעד לא משנה מה היה
בגשם בשמש קר או חם
נצעד יד ביד ואם צריך בניפרד
מרחק סביר עד שנגיע לאן שנצטרך
כאחד

מי שלא מוכן לקריב, לא באמת רוצה להתקרב

כלבה למלונה

טירוף

אתה נוגע
אתה פוגע
לפעמים זה חוקיות כזו
אתה הולך עמוק
אתה טובע
ואני?
ושם במעמקים
תמיד יש בי אוויר
דווקא שם אני מתגלה
ולא מתחפש לא מחפש
אני מוצא
אני מרגיש תמיד עם ראש מעל המים
בשבילי לגעת זה לדעת
זה ללמוד זה להיות
אבל התיאום הזה
הוא חתיכת חוויה
להגיע למצב שבסוף
יבינו אותך בלי מילה אחת
ואתה את הצד השני
בביטחון שקט כזה של מבט או חיוך
לא מוסבר בלי צורך בחיכוך
רק הרגשה מילים ללא צליל
ויש טבע והרעב למאבק מבעבע
ויש שבוחרים מבלי לבחור להיאבק
בהרגשה הזרה הזו שבהן
זה הרגל החיים לאבד שליטה
עד שמתרגלים לטוב
מזה טוב אם הוא לא בא עם קושי
מזה טוב אם הוא לא מתקיים
לאחר מאבק או מלחמה
הרי ככה אנחנו לומדים
מתלמדים מהחיים
יש דרך לגאות ויש דרך לשפל
יש גן עדן ויש גהינום
יש עבודה ויש אבטלה
יש מערכת יחסים בריאה ויש לא
יש אשם ויש נאשם
יש שחור ויש לבן
אבל כאן?
יש אותי ויש אותך
אז למה שנהיה כמו בספרים
נהיה אחרים שונה שונים
משונים מוזרים
אבל לא נהיה זרים
רק אם נרצה רק אם נבחר
ומזה בחירה?
היא קלה קצרה רכה
אבל לא פשוטה
כי פשטות היא בלתי נסבלת
בעולם שרוצה רק שנשאל ונשאל
או נחייה על סוג של משל
בקיצור לפני שאת הולכת לישון
תגידי תודה על כל מה שיש ונמצא בידך
מה שהיה מה שיהיה
ותבקשי מעצמך
לקבל גם את הדברים שאין ביכולתך
לשנות או להכיל או להכליל לתייג לסדר
כי גם הסדק הוא יפה
בעיני המתבונן
תקבלי אותי
ככה אני אקבל אותך
תלמדי אותי
כך אני אלמד אותך
תקשיבי לי
רק ככה אקשיב לך
כשאת לידי אנחנו שני מראות שקופות
משתקפות אחד לשני
אל תקראי מילים כתובות מספרים שמנחים אותך בראש תקראי אותי איך שאני מהאמת שלי לאמת שלך

כך נוצק לו בדס"מ ורגש. יקירתי

תבואו מחופשים

כרטיסים רק בקופה 

יד חרוצים 14 שבח 1 תל אביב

The wave