Dom Eli - אלוהים - God
בדס"מ ורגש, Bdsm Poetry, שירה בדס"מית, ציור במילים קנבס של להיות בשליטה ולאבד.
הבדס"מ זה הפרקטיקה
והכלי האמיתי והמהות זהו הרגש, והוא גם המנטאלי האנאלי למוח, המשמעות מאחורי הסטירה.
וכן כל הזכויות שמורות:) כל מילה בסגול בפרופיל היא מפה לכתיבה ולעולם שלי
לפני 3 חודשים. יום חמישי, 16 באוקטובר 2025 בשעה 2:29
כל הזמן הזה כשאת בין הכתף לצוואר שלי המגע הזה בין אפך לעור האוויר שמסביב נעלם איתנו הריח הממכר הזה את נושמת אותי נושקת אותי אלייך נושמת בשבילך נושמת בשבילי אותי לתוך תוכך מחזיקה אותי עמוק בפנים לא מוציאה רק שאהיה שם ומחזיקה חזק הליטוף בשיער שגורם לך לשחרר אוויר ולהירגע המכה על הישבן שגורם לך להתקרב להיצמד אליי יותר לזיקפה
היום קשרתי אותך אליי וחבל עטף את גופך נצמד והשאיר סימנים על הלב שלך הותיר שבילים אדומים על עורך הלבן והחלקלק והם השתלבו עם הכחולים שציירתי בידי על ישבנך היית כמו אוויר לי הרגשת הכל והיית כלום וברגע שישחררתי אותך נשפתי אותך ידעת עדיין את מקומך בוערת כמו אש
הרגשתי דרקון איתך שליט השמיים והארץ נצמדת אליי חזק חיבקת ודמעות ירדו ונעצרו הכל היה שלם מושלם
לפני 3 חודשים. יום רביעי, 8 באוקטובר 2025 בשעה 1:40
כולם רוצים לשלוט ולהיות לדבר ולגעת אבל לא כל אחד יכול באמת להיכנס לך ללב להיות במקומות שאף אחד לא היה עמוק בתת מודע לזרום בעורקים אני לא כל אחד אני רק אחד ואם הגעתי עד לכאן כנראה שהייתי צריך להיות כאן אולי כבר ממזמן פשוט לא ידעתי כנראה לסמן להחליט נכון התעכבתי אבל למה להתעכב עוד תני לי להראות לך כמה אני טוב לא...לא הכי טוב שיש אבל בהחלט הכי טוב בשבילך
בשביל להיות שולט שלך, אני צריך לדעת הכל, ובשביל לדעת הכל אני צריך ללמוד אותך, ובשביל ללמוד אותך אני צריך להקשיב לך, להאזין לצליל שבך, לראות את התנועות פנים גוף שלך. מתי זה באמת מכאיב לך, מתי הכי קשה לך, מתי את מסוגלת להתגבר, מתי את מתאמצת, נלחמת בעצמך, מה שובר אותך לגמרי, מתי המסכה מתהדקת נהפכת לחלק ממך, לראות מעבר לכל ההגנות, מסכות, גניחות, רעידות, לראות את המחשבות האמיתיות, לא המאולצות. ואז לבחור איפה לגעת, ומה להפעיל, כרצוני, לטובתי, לטובתך. בחוכמה, בתבונה, ביד רמה. אני יודע שגם את לומדת אותי, הרי זה הדדי, הרעב הסקרני קצת ספקני למי שאני, את נחשפת מולי אז גם אני. אדון שפחה, כלבה מאלף, לפני הכל גבר לאישה, בן אדם לבת אדם, בין אם נרצה או לא הרגש ידבר, החיבור הוא ההבדל הדק בין סטוץ, למערכת יחסים בדסמית. וכשאני נחשף כדי לחשוף אותך את גם רואה מתי האגו שלי נסדק, מתי אני חושש, מתי לא נוח לי, ומתי אני מגיע לקצה, מתי אני עוצר, יתרונות חסרונות, לא מתבייש, כי זה מולך. וכי אני יודע שבחרתי בך מסיבה, ונחשפתי מבחירה ויודע שאת תמיד תשמרי על כל הנקודות תורפה האלה מכל משמר, בכספת הכי בטוחה, עם שמירה אישית של לביאה. אולי בסיטואציה אחרת היית מנסה להשתמש בהן לשרוט אותי לסדוק אותי, אבל בחרת בי כי אני שלם, ושלם לא נשבר, אולי קצת נחרט, אבל יציב ואיתן בכל מצב. ואת יודעת את זה, גם שיש לך את כל אלה לא עושה אותך חזקה ממני, זו לא מטרה זה תוצר, את לא באמת שומרת אותן בשביל לפגוע, אלה כי הן תוצר של החשיפה ההדדית שהתרחשה בכבוד הדדי, את לא רק שפחה לאדון את גם אשת סוד, סוד למחשבה, לפחדים, לאמת שבי סוד למודע ולתת מודע, לי יש את הצרור מפתחות שלי, ולך יש את שלך.
בואי נדבר על זה שניה ..מה..מה בדיוק משגע אותך ומטריף יתר על המידה?
סופסוף טוב לך והרי חיכית שנים שהוא ידפוק יכנס בדלת הראשית וינעל, הטוב הזה. כל הסערות שעברת כל התנודות והגלים, דגים טורפים כרישים והנה את הגעת סוף סוף לחוף מבטחים. כן הגעת אליי והנה אני כאן, וכן את תקועה ואין לאן לברוח, כמו שבאמת רצית בתת מודע ובמודע.
אבל משהו שם בשמיים תמיד נמצא מזכיר לך את העבר שלך, את הרע שאליו התרגלת, התרגלת לפחד שמנחה אותך,
פחד מלאבד ולהיפגע, לתת יותר מדי ולהתאכזב כמו בלון שמתנפץ כל פעם מחדש, התרגלת ללבד לבריחה...
אבל כל מה שעשית זה בסך הכל דחית מהטוב להיכנס לשטוף את הרע, כי הטוב היה תמיד קיים הנה אני כאן כהוכחה. נוגדן למחלה הארורה למירמור בתבניות משובצות מקוטלגות לכל איש או אישה. אני יודע...את פוזלת לסירה שלך לחזרה בחזרה, שלא תיעלם תשאיר אותך בלי אפשרות יציאה, את רגילה לדלת שנשארת חצי פתוחה ולהיות עם עין חצי פקוחה, מפחדת שלא תוכלי להתרגל לטוב, להנות, ותגרמי לי ולך לסבול, ההרגלים הישנים יבואו כמו גלים..אבל פה הם יתנפצו ואגב לי אין סירה ואין דרך חזרה אני מכאן לא הולך, נשאר איתך, מזדקן, אם כל מה שיש.. יש פה הרבה חול על החוף והרבה מה לאכול המילים שהיו יהיו מעטות אז גם התירוץ הזה עף כעפיפון. שנינו יודעים שאני גורם לך לחייך, לא רק בפנים גם בלב, מבפנים לבחוץ. אני יודע שאת מפחדת לספר לי הכל, להוריד מסכות, להיחשף לגמרי פן אשתמש בזה אולי נגדך...אבל תמיד תזכרי לי יש את המפתחות שלי ולך יש את שלך, תמיד זה כך, הדדי, גם בתבניות של תפקידים, את רואה אותי ואני אותך אני נחשף ביחד איתך.
אין מדויק אי אפשר בעולם של התאמות להיות מדויק כל הזמן להיות לא פגיע בכלל, יש התאמה ולהגיע אליה יקח זמן
ויש לנו כאן את כל הזמן שבעולם אם תרצי את תראי ואם תראי את תרגישי..
יש לי זמן ללמוד לקבל להבין להשריש איך להכיל את כולך, טוב ורע, קשה ורך, קשה וקל. אז כן...תשארי ותני לחלומות להתגשם, לאני האמיתי שבך לצאת ולביחד להיכנס ואז ללבד להתרחק. הבאתי בנתיים מגרסה לעשות לך סדר בראש. נמיין ביחד, נתייק, נסדר בתיקיות לפי ה א ב. מה שצריך נשאיר מה שלא נעלים, מזכירה נהייתי בשבילך. ואם אי פעם תתקלי בכאב, פיזי או אחר, אני כאן אני כאן לנשק אחרי, לחבק..גם אם תרגישי שאת צריכה אוויר..אני אהיה שם לתת..
בסוף את תראי אנחנו אולי התחלנו רחוקים אבל נסיים קרובים, הרגשת את זה ביחד איתי ואין סתם יש משמעות לכל דבר, אם תרצי תראי.
אז...הנה הבאתי בקבוק ודף, תרשמי את כל מה שרע ונכניס לבקבוק ונזרוק לים. ורק אז בדס"מ.